מתן מורפין ותוצאה נשימתית קצרת-טווח בפגים מונשמים (pediatrics)

הדעה בנוגע לשימוש באופייטים להרגעה ושיכוך כאב בפגים מונשמים משתנה בין הרופאים. עד כה לא נבדקה השפעת הטיפול בשלב המוקדם של תסמונת המצוקה הנשימתית (RDS) על התוצאה הנשימתית.

במחקר נבדק האם בפגים שנבחרו באקראי לקבלת מורפין באינפוזיה מתקבלות תוצאות אוורור משופרות, שהוגדרו כתקופה קצרה יותר של טיפול באמצעות מכשיר אוורור או חמצן, פחות דליפות אויר וירידה בשכיחות ה-דיספלזיה הברונכו-פולמונרית.

במחקר השתתפו 898 נבדקים שנולדו בגילאי 23-32 שבועות להריון (449 מהם קיבלו מורפין ו-449 מהם קיבלו פלצבו). הטיפול נמשך עד לניתוק ממכונת ההנשמה או במהלך 14 ימים. מדדי התוצאה כללו דליפות אויר, משך השימוש במנשם או הטיפול באמצעות חמצן, משך האישפוז, הופעת BPD ותמותה.

מאפיינים דומים נתקבלו בנבדקי שתי הקבוצות בתחילת המחקר (גיל לידה: 27.3±2.3 שבועות לעומת 27.4±2.3 שבועות; משקל לידה: 1037±340 גרם לעומת 1054±354 גרם, בקבוצת המורפין ובקבוצת הפלצבו, בהתאמה).

בקרב הילודים בקבוצת המורפין חויב שימוש מנשם במהלך תקופה ארוכה יותר באופן מובהק סטטיסטית, בהשוואה לילודים בקבוצת הפלצבו (7 ימים [טווח של 4-20 ימים] לעומת 6 ימים [טווח של 3-19 ימים]). ההבדל במשך השימוש במנשם נמצא מובהק סטטיסטית בין ילודים שנולדו בגיל 27 שבועות לילודים שנולדו בגיל 29 שבועות (6 ימים [טווח של 4-12 ימים] לעומת 5 ימים [טווח של 2-9 ימים]) ובין ילודים שנולדו בגיל 30 שבועות לילודים שנולדו בגיל 32 שבועות (4 ימים[טווח של 3-6 ימים] לעומת 3 ימים [טווח של 2-5 ימים]).

ילודים שבהם נעשה שימוש במשכך כאבים אחר תוך טיפול מקוטע (בולוסים) באמצעות מורפין בשתי הקבוצות, היו חולים יותר בהשוואה לאלו שלא קיבלו מורפין באופן גלוי. לאחר התאמה למשקל הלידה, לאינדקס הסיכון הקליני בדרוגי התינוקות, ל- chorioamnionitis באם, ל-RDS המחייב טיפול בסורפקטנט ול-PDA, נמצא כי השימוש במשכך כאבים נוסף יחד עם מורפין קשור באופן בלתי-תלוי לעליה בדליפות האויר (Air leaks) ובמשך הזמן בו יש צורך בשימוש תכוף במנשם ובהנשמה בלחץ חיובי, או במתן טיפול בחמצן סביבתי.

החוקרים מסיקים כי מתן אינפוזיות מורפין אינו משפר את התוצאות הנשימתיות בטווח הקצר בקרב פגים מונשמים. הם מוסיפים כי מתן מנות נוספות של מורפין נקשר להחמרה בתוצאות הנשימתיות בקרב פגים הסובלים מ-RDS.

pediatricsVol. 116 No. 2 August 2005, pp. 352-359

הערות עורך מדור רפואת נאונטולוגיה, ד”ר ברזילי:

ברור לכולנו כי חשוב למנוע סבל מן הילודים המונשמים, אך יש לזכור לא להפריז בשימוש במשככי כאבים (מורפין למשל) מאחר ויתכן ודבר זה יגרום להנשמה ממושכת יותר, שגם לזה כידוע יש השפעות מזיקות. כמו בכל תרופה או טיפול  שאנו משתמשים יש לעשות זאת באופן מושכל, על מנת ששכרנו לא יצא בהפסדנו.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|03/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הפשרה (Trade-off) שבין תמותה ל־ROP, המצריך טיפול כתוצאה מקביעת יעדי סטורציה, ולבחון כיצד השונות בסיכוני הבסיס במרכזים הרפואיים השונים משפיעה על פשרות אלו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן