בדיקות של תירוקסין, TSH, ו-TBG מומלצות בסריקות שגרתיות של ילודים לגילוי תת-פעילות מולדת של בלוטת התריס (Pediatrics)

תוצאות מחקר שפורסם לאחרונה מעידות כי השילוב של בדיקות רמת תירוקסין (T4), רמת ההורמון מגרה בלוטת תריס (TSH) ורמת הגלובולין קושר T4 (הוא TBG) מומלץ בעת בדיקות שגרתיות לגילוי תת פעילות מולדת של בלוטת התריס (CH) בקרב ילודים. יתרונה העיקרי של גישה זו הינו יכולת הזיהוי של CH שמקורה מרכזי (CH-C) וגם שמקורה בבלוטת התריס (CH-T).

החוקרים כותבים כי ביפן, אוסטרליה, ברוב מדינות ארופה וברבות מהמדינות בצפון אמריקה משמש ה-TSH לזיהוי ילודים הסובלים מבעיה. הם מסבירים כי בצורה זו, מקרי CH קלאסיים, שבהם עולים ריכוזי ה-TSH מזוהים ברמת ספציפיות גבוהה, אולם מקרים מתונים, שמקורם בתיפקוד בלוטת התריס (CH-T) ומופיעה בהם עליה קטנה בלבד ו/או מאוחרת ברמות ה-TSH, אינם מתגלים.

מאז שנת 1995 משמשת בהולנד בדיקת T4 בתוספת TSH ו-TBG. בדיוח מתוארים הממצאים שנאספו בקרב 1,181,079 ילדים שנסרקו בין השנים 1995-2000. נקודות הסיום העיקריות היו שיעורי גילוי CH-T או CH-C, שיעורי תוצאות ה-false-positive, העלויות המעבדתיות, והעלויות של הערכות איבחון ראשוניות.

על בסיס רמות T4 נמוכות, רמות TSH גבוהות ו/או יחס  T4:TBG נמוך, שימשה הסקירה לגילוי CH-T בקרב כל 393 הילודים שסבלו ממנה ולגילוי CH-C בקרב 92% מתוך 66 הילודים שסבלו ממנה. כאשר קריטריון הגילוי התבסס על בדיקות ה-TSH בלבד, התגלה חסר ב-94% מהילדים שסבלו מ-CH-T ובאף אחד מהילדים שסבלו מ-CH-C. שימוש ברמות ה-T4 וב-TSH העלה שיעורי גילוי של 96% ממקרי ה-CH-T ושל 31% ממקרי ה-CH-C.

שיעורי תוצאות ה-false-positive בשלוש הגישות עמדו על ערכים של 0.5, 3.3 ו-4.7 מקרים לכל מקרה שהתגלה, בהתאמה. הוספת בדיקת יחס ה-T4:TBG לתוכנית הסריקה הגדילה את העלויות ב-11,206$ לכל מקרה נוסף שהתגלה. אולם, העלויות הממוצעות לגילוי חסר בחולה אחד היו דומות בכל שלוש הגישות. פרוטוקול הסריקה שנבחן חשף שכיחות CH-C גדולה בהרבה מזו שדווח עליה בעבר (מקרה אחד ל-16,404 ילדים, לעומת הערכות קודמות של מקרה אחד לכל 29,000-26,000 ילודים).

החוקרים כותבים כי הגישה המשלבת T4 יחד עם TSH ו-TBG היא האסטרטגיה המומלצת בסריקות לגילוי CH בילודים. הם מסכמים כי הגישה מאפשרת זיהוי מקרי CH-C ושל מקרי ה-CH-T בעלות מתקבלת על-הדעת, וכי גילוי מקרי ה-CH-C מונעת מורבידיות ותמותה, שכן לעיתים קרובות מדובר במקרים של חסר בהפרשת הורמונים אחרים מבלוטת יותרת המוח.

לידיעה במדסקייפ

Pediatrics. 2005;116:168-173

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|03/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הפשרה (Trade-off) שבין תמותה ל־ROP, המצריך טיפול כתוצאה מקביעת יעדי סטורציה, ולבחון כיצד השונות בסיכוני הבסיס במרכזים הרפואיים השונים משפיעה על פשרות אלו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן