מחקר קנדי מעיד כי כאשר ילודים שנולדו במשקל לידה נמוך במיוחד (ELBW) וילודים שנולדו בזמן מגיעים לתקופת הבגרות, מצויים בינהם הבדלים משמעותיים מבחינת הקיבולת הארובית, הכוח, הסיבולת, הגמישות ורמת הפעילות הגופנית.
אחד החוקרים, ד”ר Whitfield, מסביר בראיון כי לא ברור האם ההבדלים נגרמים בשל השפעות פנימיות של הפגות, או נגרמים, לפחות בחלקם, בשל סגנון חיים ללא פעילות גופנית המופיע בבגרותם של תינוקות שהיו קטנים במיוחד.
החוקרים בדקו את הביצועים המוטוריים בקרב 53 בני נוער בגילאי 17 שנים שהיו ילודי ELBW ללא נזק גופני (משקל לידה של 800 גרם ומטה) ובקרב 31 נבדקי ביקורת שנולדו בזמן.
בהשוואה לבני הנוער שנולדו בזמן, נמצאה בבני הנוער שהיו ילודי ELBW ירידה בקיבולת הארובית, בכוח האחיזה, בכוח שרירי הרגליים, ותוצאות ירודות בקפיצה לגובה. יתר על כן, בני הנוער שהיו ילודי ELBW לא הצליחו לבצע אותה כמות של תרגילי שכיבות סמיכה כמו בני הנוער שנולדו בזמן ונמדד בהם כוח פחות של שרירי הבטן, גמישות פחותה של הגב התחתון ושרירי hamstrings פחות מפותחים.
בנוסף לכך, הופיעה בבני הנוער שהיו ילודי ELBW סבירות פחותה להשתתף בפעילויות ספורט, ונמדדו בהם רמות נמוכות יותר של פעילות גופנית ושל קורדינציה. החוקרים כותבים כי לממצאים השלכות אפשרויות על בעיות רפואיות עתידיות אפשרויות.
ד”ר Whitfield מציין כי חוסר פעילות גופנית בילדים ובבני נוער, יחד עם צריכת מזון יתרה, קשורים למגפת השמנת היתר בילדים ולהתפתחות סוכרת מסוג 2 בילדים. הוא מוסיף כי בחירת סגנון חיים ללא פעילות גופנית על-ידי בני נוער שנולדו במשקל לידה נמוך במיוחד מעלה דאגה, שכן ילודי ELBW מצויים בסיכון מוגבר להופעה מוקדמת של סינדרום מטבולי בבגרותם (הכולל השמנת-יתר, סוכרת מסוג 2, יתר לחץ-דם, שבץ, ונטייה להתקפי לב).
ד”ר Whitfield מסכם כי חשוב למצוא דרכים יעילות לעודד ילודים אלה להשתתף באופן קבוע בפעילות ספורטיבית לא-תחרותית כחלק מסגנון חייהם בשל ההשלכות ארוכות הטווח על מצבם הבריאותי כבוגרים.
<!–
–>
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!