פגעי רשתית המופיעים מאוחר עלולים להתרחש בילדים הסובלים מ-Toxoplasmosis מולד (Pediatrics)

מחקר חדש מוצא כי ילדים הסובלים מ-toxoplasmosis מולד עלולים לחוות פגיעה ברשתית שתופיע מאוחר יותר ותחזור שנים רבות לאחר הלידה. אולם, הפרוגנוזה לעינית היא תקינה כאשר הזיהום מתגלה ומטופל בשלב מוקדם.  

החוקרים כותבים כי ההשלכה השכיחה ביותר של toxoplasmosis מולד היא retinochoroiditis, וכי איבחון מוקדם וטיפול מפחיתים את הסיכון לפגיעה בראיה.

החוקרים מדווחים על הערכה קלינית ובדיקת תפקוד ראייתי סופי שנערכו במחקר פרוספקטיבי ב-327 ילדים שנולדו עם toxoplasmosis. אחר הילדים נערך מעקב שארך עד ל-14 שנים והחוקרים בדקו נתונים עדכניים אודות זיהומים באמהות, סוג הטיפול שניתן ותיזמונו, הבדיקות שנעשו לפני הלידה, בילוד ובהמשך, ומצב העינית.

כל האמהות, פרט ל-52 מהן טופלו. 52 האמהות שלא טופלו אובחנו בזמן הלידה. 38% מהילדים קיבלו pyrimethamine ו-sulfadiazine בעוברות, ו-72% מהילודים קיבלו את התרופות לאחר הלידה. כל הילדים, פרט לשניים, קיבלו fansidar למשך ממוצע של 337 ימים.

משך המעקב הממוצע אחר הילדים היה 6 שנים. ב-79 ילדים (24%) נמצאה פגיעת retinochoroidal אחת לפחות בבדיקה האחרונה. החוקרים כותבים כי ב-23 מתוך 79 ילדים אלה (29%) התרחש לפחות ארוע חדש אחד מהבאים: רה-אקטיבציה של פגיעה קיימת (במקרה אחד), פגיעה במיקום שהיה בריא קודם לכן (ב-19 מקרים), או שתי התופעות (ב-3 מקרים).

ב-55 מהילדים הופיעו פגיעות בעין אחת. נתונים על חדות הראיה הסופית היו זמינים עבור 45 מהילדים. ב-31 מהם (69%) נמצאה ראיה תקינה. פגעים בשתי העיניים נצפו ב-24 ילדים. נתונים אודות חדות הראיה הסופית היו זמינים עבור 21 מהם, וב-11 מהם נמצאה ראיה תקינה.

החוקרים כותבים כי כיום מתוכננים מחקרים אודות גורמים פרוגנוסטיים לזיהוי תת-קבוצות המצויות בסיכון גבוה בקרב אוכלוסיה זו. הם מסכמים כי בינתיים, על הרופאים וההורים לדעת שלמרות האיבחון והטיפול המוקדמים ב-toxoplasmosis מולד, עלולות להתרחש הישנויות והופעות מאוחרות של פגעים בעינית, זמן רב לאחר הלידה. הם מציינים כי כיום לא ניתן לחזות את הופעתם, אך למרבה המזל הם אינם מובילים לפגיעה חמורה בראיה.

Pediatrics 2004;113:1567-1572.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|03/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הפשרה (Trade-off) שבין תמותה ל־ROP, המצריך טיפול כתוצאה מקביעת יעדי סטורציה, ולבחון כיצד השונות בסיכוני הבסיס במרכזים הרפואיים השונים משפיעה על פשרות אלו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן