מאת ד”ר נגה ליפשיץ
מתוצאות מחקר שיוצג בכנס השנתי של ה- American Society of Clinical Oncology (ASCO) בחודש יוני 2010, עולה כי מתן Lenalidomide (רבלימיד) לחולי מיאלומה נפוצה כטיפול אחזקה לאחר כימותרפיה במינון גבוה והשתלת מח עצם אוטולוגית, עשוי לצמצם את שיעור הישנות המחלה.
החוקרים מציינים כי בניגוד ל-Thalidomide, ל-Lenalidomide נצפתה רעילות נמוכה יחסית והחולים סבלו היטב את התרופה.
החוקרים צפויים להציג בכנס את תוצאות הביניים של מחקר קליני בשלב 3, שכלל 614 חולי מיאלומה נפוצה אשר טופלו בהשתלת מח עצם אוטולוגית וכימותרפיה במינון גבוה כטיפול אינדוקציה. מרבית החולים קיבלו משלב כימותרפי שכלל Vincristine, Doxorubicin ו-Dexamethasone, או Bortezomib עם Dexamethasone. לאחר מכן קיבלו כל המשתתפים טיפול מיצוק עם שכלל 2 קורסים של Lenalidomide במינון 25 מ”ג/יום למשך 21 יום, והחוקרים מדווחים כי טיפול זה שיפר את התגובה ב-20% מהחולים.
בהמשך חילקו החוקרים את המשתתפים באקראי לקבלת טיפול אחזקה ב-Lenalidomide במינון 10-15 מ”ג/יום או פלסבו, עד להופעת הישנות.
מתוצאות המחקר עולה כי נמצא קשר בין טיפול האחזקה ב-Lenalidomide ובין שיפור מובהק בהישרדות נטולת התקדמות המחלה ל-3 שנים. שיעור זה היה 68% בקבוצת ה-Lenalidomide, לעומת 35% בקבוצת הפלסבו (HR 0.46). לפיכך אומרים החוקרים כי טיפול אחזקה ב-Lenalidomide עשוי לשפר את איכות החיים של חולי מיאלומה נפוצה, ע”י דחיית הצורך בטיפול אגרסיבי יותר במקרה הישנות.
לדברי מומחה מהתחום, מיאלומה נפוצה הופכת יותר ויותר למחלה כרונית, והחולים מקבלים טיפול אחזקה על מנת לשמור את המחלה בנסיגה ולמנוע הישנות.
החוקרים מציינים כי בשלב זה לא ברור האם טיפול אחזקה ב-Lenalidomide צפוי לשפר את ההישרדות הכוללת בחולי מיאלומה נפוצה. לדבריהם, מנתונים שנאספו במשך 24 חודשים עולה כי שיעורי ההישרדות של קבוצת הפלסבו וקבוצת ה-Lenalidomide היו דומים. עם זאת, להערכתם צפוי שיפור בשיעור ההישרדות לטווח ארוך יותר, לאור השיפור שנצפה בהישרדות נטולת התקדמות המחלה.
מתוך הכנס American Society of Clinical Oncology (ASCO) 2010 Annual Meeting, 2010.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!