מאת ד”ר מיכל איזנשטט
מתוצאות מחקר שפורסם בירחון Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism ב- 28 באפריל, עולה כי חולים עם מקרופרולקטינמיה אינם זקוקים לבדיקות נרחבות או מעקב ממושך.
לדברי החוקרים, כל עוד ריכוז הפרולקטין המונומרי של אותם חולים נשאר תקין, צורה זו של היפרפרולקטינמיה אינה מצריכה בדיקות הדמיה, טיפול בדופמין או מעקב אנדוקריני ממושך.
הם מוסיפים כי היפרפרולקטינמיה הינה ההפרעה הפיטואיטרית השכיחה ביותר. מקרופרולקטינמיה נפוצה באופן יחסי, ויש לבצע בדיקות סקירה לפרולקטין בעת הנוכחית.
עפ”י דיווח מ- 2009, שכיחות מקרופרולקטינמיה עומדת על 3.68%, כאשר אלו הסובלים מהיפרפרולקטינמיה מהווים בין 15% – 46%.
במחקר הנוכחי בוצע מעקב אחר 51 נשים, בין הגילאים 18 עד 55 שנים, עם מקרופרולקטינמיה. זמן המעקב החציוני עמד על 9.9 שנים משך זמן ארוך יותר ממחקרים אחרים שבוצעו עד כה בנושא.
המחקר הנוכחי כלל 55 נשים. בכניסתן למחקר, ל 4 נשים הייתה אדנומה פיטואיטרית, ומתוכן אחת סבלה מכאבי ראש; 6 נשים נוספות התלוננו על כאבי ראש; ול 5 נשים היה כפל ראייה ממושך בעין אחת. לכל יתר הנשים לא היו תלונות לגבי חדות ראייתן.
13 נשים סבלו מאוליגומנוראה, אחת סבלה מאמנוראה שנפתרה לאחר 5 חודשי טיפול בברומוקריפטין (bromocriptine), ויתר הנשים דיווחו על מחזורים תקינים או על גיל מעבר, עם וללא הסרת רחם. אישה אחת סבלה מגלקטוראה שחלפה עצמונית.
במהלך המעקב, 7 נשים סבלו מכאבי ראש (כולל אחת שסבלה מכך בכניסתה למחקר); שתי נשים סבלו ממיגרנות; אישה אחת סבלה מכאבי ראש באיזור הסינוסים; וב- 4 נשים נותרה הסיבה לכאבי הראש לא מאובחנת. אישה אחת פיתחה המיאנופיה שחלפה תוך שבועיים, כאשר הדמיית הראש שלה הייתה תקינה.
שתיים מארבע הנשים שסבלו מאדנומה פיטואיטרית עברו הדמיות נוספות. באחת, לא היה שינוי במיקרואדנומה, בשנייה הנגע לא הופיע בבדיקה.
8 נשים היו בגיל המעבר בתחילת המחקר, יתר 43 הנשים היו בעלות פוטנציאל להרות. מתוך 13 הנשים עם אוליגומנוראה, 4 שבו למחזור תקין, 3 הגיעו לגיל המעבר, 2 הפסיקו את המעקב, ו 4 עדיין סבלו מאוליגומנוראה. לא התפתחו אי סדירויות חדשות במחזור החודשי.
חולה אחת פיתחה גלקטוראה שהופיעה לסירוגין, וחולה נוספת פיתחה את המצב לאחר לידה מצב שנמשך שנתיים, על אף טיפול של חצי שנה באגוניסט לדופמין. זוהי הנבדקת היחידה שטופלה בדופמין במהלך המחקר.
החוקרים מסבירים כי אם פרולקטין מונומרי הינו תקין כאשר מחושב באמצעות בדיקות ביוכימיות, כפי שמבוצע כיום במעבדות אנדוקריניות רבות, אז כאשר מתגלה מקרופרולקטינמיה, לא דרושות בדיקות נוספות ברוב המכריע של החולים.
החוקרים מסכמים כי ממצאיהם תומכים בהשקפה לפיה מקרופרולקטינמיה יכולה להחשב וריאנט שפיר, וכי בדיקות הדמיה, טיפול באגוניסטים לדופמין ומעקב ממושך אינם הכרחיים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!