במאמר שפורסם בכתב העת Heart Rhythm מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ישנם הבדלים בסיבות לתמותה בין גברים ונשים כתלות במחלת הלב ברקע. בהשוואה לנשים, שיעורי תמותה לבבית גבוהים יותר גברים עם קרדיומיופתיה איסכמית, אך דומים באלו עם מחלת לב לא-איסכמית. יתרה מזאת, התקני ICD (או Implantable Cardioverter Defibrillator) הדגימו השפעה מגנה דומה מפני תמותה בגברים ובנשים, אך התקני CRT-D (או Cardiac Resynchronization Therapy – Defibrillator) היו יעילים יותר בנשים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים דיווחו על הבדלים מגדריים בתוצאות השתלת ICD ו-CRT-D אך אין מידע רב אודות הבדלים מגדריים בסיבות לתמותה או בהשפעה המגנה של ICD או CRT-D. המחקר הנוכחי נועד לבחון אם למגדר החולה השפעה על סיבת התמותה או יעילות התקני ICD או CRT-D בקרב חולים שלקחו חלק במחקרי MADIT (או Multicenter Automatic Defibrillator Implantation Trial), כולל MADIT-II, MADIT-CRT ו-MADIT-RIT.
מדגם MADIT כלל 3,038 גברים ו-1,000 נשים עם קרדיומיופתיה איסכמית או לא-איסכמית, מקטע פליטה של חדר שמאל של עד 30%; אי-ספיקת לב עם מדד NYHA של I-III תחת טיפול ב-ICD או CRT-D. הסיבות לתמותה סווגו לתמותה לבבית ותמותה לא-לבבית.
החוקרים מדווחים כי לאורך 26 חודשי מעקב, 295 גברים ו-66 נשים הלכו לעולמם (9.7% לעומת 6.6%, p=0.003). הסיבה הנפוצה ביותר לתמותה הייתה תמותה לבבית שאינה על-רקע הפרעת קצב בקרב גברים (41%) ותמותה לא-לבבית בנשים (33%).
שיעורי התמותה מכל-סיבה ושיעורי התמותה הלבבית היו גבוהים פי 1.5 ופי 2.0 בגברים לעומת נשים עם קרדיומיופתיה איסכמית, אך דומים בגברים ובנשים עם קרדיומיופתיה לא-איסכמית.
היעילות של ICD הייתה דומה בגברים ובנשים, עם ירידה של 50% בסיכון לתמותה מכל-סיבה. היעילות של CRT-D הייתה גבוהה יותר במניעת תמותה מכל-סיבה ותמותה לבבית בנשים לעומת גברים.
ממצאי המחקר מעידים על הבדלים על-רקע מגדר והבדלים על-רקע הגורם למחלה הלבבית בשיעורי התמותה של חולים עם התקני ICD ו-CRT-D.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!