עומס נפח לעיתים קרובות אינו מהווה את הגורם העיקרי לגודש ותסמינים בחולים המאושפזים בשל אי-ספיקת לב לא-מפוצה. במקום זאת, לעיתים אי-ספיקת לב חדה עשויה לנבוע מפיזור מחדש של נפח נוזלים יציב ממדור תוך-בטני ללב ולריאות. הליך זה מתווך ע”י פעילות מערכת העצבים הסימפתטית ועשוי להתאים להתערבויות ייעודיות. מנתונים שהוצגו במהלך כנס ה-ESC-HF (European Society of Cardiology Heart Failure) הוצגו תוצאות שני מחקרים ראשונים בבני אדם, התומכים בחשיבות מרכיב זה בתסמיני אי-ספיקת לב.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי SNB (Splanchnic Nerve Block) הינה פרוצדורה מבוססת היטב בהתמחויות מחוץ לקרדיולוגיה ושימשה זמן רב להקלה על כאב עמיד לטיפול תרופתי משנית לדלקת לבלב חדה וממאירויות מסוימות.

שני המחקרים המוקדמים מאוד שהוצגו בכנס הציעו כי טיפול להפחתת עודף נפח בחולי אי-ספיקת לב לא-מפוצה, לעיתים קרובות משתני לולאה.

בסדרה של עשרה חולים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה שמור של חדר שמאל, אבלציה ניתוחית של עצב ה-Greater Splanchnic Nerve הימני לוותה בשיפור משמעותי בלחצי מילוי של הלב, יכולת גופנית ואיכות חיים לאורך שלושה חודשים.

בחולים תועדו גם סימנים אקו-קרדיוגרפיים להסגה חיובית של תהליכי רימודלינג לאורך שישה חודשים, כולל ירידה במסת חדר שמאל ושיפור תפקוד דיאסטולי.

במחקר נפרד שהוצג בכנס, לחצי מילוי תוך-לבביים, תפוקת לב ודיווח עצמי על קוצר נשימה השתפרו משמעותית בתוך 90 דקות לאחר SNB זמני בחמישה חולים עם אי-ספיקת לב לא-מפוצה.

פרוצדורת SNB דו-צדדית בוצעה באמצעות זריקות לידוקאין תחת שיקוף בגובה חוליות גביות 11-12.

החוקרים הבהירו והזהירו כי גישת הטיפול אינה קרובה כללה לשלב המוכנות לשימוש קליני. עם זאת, הודות למחקרים החדשים בנושא, כעת יש נתונים התומכים בקיום מנגנון שונה להחמרת אי-ספיקת לב.

מתוך כנס ה- ESC-HF

לידיעה במדסקייפ