בחולים עם אי-ספיקת לב הגורמת למגבלה תפקודית, בהם הושתל מכשיר LVAD (Left Ventricular Assist Device) כטיפול יעד, תועד שיפור משמעותי בהישרדות ובמצב התפקודי לאחר 12 חודשים, בהשוואה לחולים דומים שקיבלו טיפול תרופתי אופטימאלי בלבד, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך כנס מטעם ה-International Society for Heart and Lung Transplantation.

למרות שחל גם שיפור באיכות החיים הבריאותית וירידה בחומרת דיכאון, החוקרים זיהו עליה בסיכון לאירועים חריגים עם טיפול ב-LVAD, כולל סיכון מוגבר לאירוע מוחי איסכמי.

במחקר שזכה לשם ROADMAP נכללו חולים עם אי-ספיקת לב מתקדמת, כולל NYHA בדרגה 3 או 4 עם מקטע פליטה של חדר שמאל מתחת ל-25%. בנוסף, החולים אושפזו לפחות פעם אחת בשנה האחרונה בשל אי-ספיקת לב, עם מרחק הליכה בשש דקות של לפחות 300 מטרים. בקבוצת החולים לאחר LVAD, שיעור גבוה יותר משמעותית של חולים עם אי-ספיקת לב עם NYHA בדרגה 4 סווגו כפרופיל 4 לפי סיווג INTERMACS. כל החולים ענו על התוויות מנהל המזון והתרופות האמריקאי לשימוש ב-LVAD כטיפול יעד.

בסופו של דבר, 103 חולים קיבלו טיפול תרופתי בהתאם להנחיות ו-97 חולים השלימו השתלת LVAD כטיפול יעד. תוצא הסיום העיקרי משלב שכלל הישרדות לאחר 12 חודשים ועליה של לפחות 75 מטרים במרחק הליכה לשש דקות תועד ב-39% מהחולים עם LVAD ו-21% מאלו שקיבלו טיפול תרופתי אופטימאלי.

באשר לתוצאי סיום משניים, החוקרים זיהו שיפור מובהק באיכות החיים ובמדדי דיכאון בקרב חולים לאחר השתלת LVAD כטיפול יעד. בנוסף, ב-68% מהחולים לאחר השתלת LVAD נרשם שיפור של לפחות מדרגה אחת במדד תפקודי NYHA, בהשוואה ל-20% מהחולים שטופלו תרופתית.

החוקרים מציינים כי באוכלוסיה זו, המטרה של LVAD כטטיפול יעד היא בסופו של דבר להביא לשיפור איכות החיים והיכולת התפקודית. מסיבה זו, הם כללו הישרדות משולבת עם איכות חיים כתוצא הסיום. עם זאת, הם מוסיפים כי הישרדות לבדה תחת טיפול מקורי עמדה על 64% עם טיפול תרופתי אופטימאלי ועל 80% עם מכשיר LVAD לאחר 12 חודשים, הבדל שהיה מובהק סטטיסטית.

בחולים שטופלו ב-LVAD תועד סיכוי גבוה יותר לשרוד זמן ארוך יותר תחת הטיפול המקורי, עם שיפור במרחק ההליכה לשש דקות ותחושה כללית טובה יותר.

מתוך כנס מטעם ה- International Society for Heart and Lung Transplantation

לידיעה במדסקייפ