עבור חולים עם לימפומה פוליקולרית חוזרת/עמידה (R/R FL), טיפול בתאי CAR-T עשוי להיות הסיכוי הטוב ביותר לשרוד, למרות השיעור הגבוה של תופעות לוואי חמורות והצורך לגשת למרכז רפואי על מנת לקבל עירוי. לחלופין, משטרי כימותרפיה + אימונותרפיה עדכניים ונוגדנים דו-ספציפיים הם אפשרויות טיפול פחות אגרסיביות אך יעילות לחולים בסיכון נמוך שאינם יכולים לסבול או לגשת לטיפול ב-CAR T.
“תאי CAR-T מציעים לחולים עם לימפומה פוליקולרית חוזרת או עמידה את התגובות העמידות ביותר וסיכויי הישרדות משופרים מעבר לכל שאר הטיפולים הזמינים. זה נכון לגבי מגוון רחב של מאפייני מחלה בסיכון גבוה בחולים עם לימפומה פוליקולרית חוזרת או עמידה. יתר על כן, כל זה ניתן להשגה בעזרת עירוי בודד ורעילות הניתנת לחיזוי, הפיכה וניתנת לניהול”, אמרה ד”ר קארון ג’ייקובסון, ממכון Dana-Farber Cancer בבוסטון בפרזנטציה בכנס Great Debates & Updates Hematologic Malignancies.
לדבריה, יש לטפל בחולים נוספים עם לימפומה פוליקולרית חוזרת/עמידה ב-CAR T. היא ציטטה את תוצאות המעקב ממחקר ZUMA-5 המצביעות על כך שלמטופלים עם לימפומה פוליקולרית חוזרת/עמידה שטופלו ב-CAR T בעלי חציון הישרדות ללא התקדמות (PFS) של 57.3 חודשים ושיעור תגובה מלא (CR) של 80%. יתר על כן, נראה שה-PFS הספציפי ללימפומה של 4 שנים הופך לקבוע, מה שמצביע על כך שחלק מהחולים שטופלו עשויים להירפא. החיסרון המשמעותי ביותר של הטיפול ב-axicabtagene ciloleucel שנבדק במחקר הוא תסמונת שחרור ציטוקינים (CRS) ונוירוטוקסיות, שהודגמו בדרגה 3 ומעלה ב-6% ו-15% מהמשתתפים ב-ZUMA-5, בהתאמה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!