במאמר שפורסם בכתב העת BMJ Open Gastroenterology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם מחלת מעי דלקתית סיכון מוגבר משמעותית להתפתחות לימפומה, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, אם כי הסיכון האבסולוטי עדיין נמוך.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הסיכון ללימפומה שאינה הודג’קין ולמחלת הודג’קין בחולים עם מחלת מעי דלקתית. לצורך כך השלימו החוקרים מחקר עוקבה שכלל את כלל החולים עם אבחנה של מחלת מעי דלקתית בנורבגיה ושבדיה בין 1987 ו-1993 ועד 2015 ו-2016, בהתאמה, ובחנו את הסיכון ללימפומה שאינה הודג’קין ומחלת הודג’קין. בשבדיה בחנו החוקרים גם את נתוני ניפוק מרשמים לטיפול בתיאופורנים ומעכבי TNF משנת 2005.
מדגם המחקר כלל 131,492 חולים עם מחלת מעי דלקתית וחציון מעקב של 9.6 שנים, מהם 369 חולים עם לימפומה שאינה הודג’קין ו-44 מקרים של מחלת הודג’קין. יחס שיעורי ההיארעות של לימפומה שאינה הודג’קין עמד על 1.3 (רווח בר-סמך 95% של 1.1-1.5) בחולים עם קוליטיס כיבית ועל 1.4 (רווח בר-סמך 95% של 1.2-1.7) באלו עם מחלת קרוהן. לא תועדה הטרוגניות משמעותית בניתוח לפי מאפייני החולים.
החוקרים מדווחים על דפוס דומה ועליה דומה בסיכון למחלת הודג’קין.
לאחר 10 שנים, שיעורי ההיארעות המצטברים עמדו על 0.26% ו-0.06% ללימפומה שאינה הודג’קין ולמחלת הודג’קין, בהתאמה.
עליה גדולה יותר בסיכון תועדה בקרב חולים עם לימפומה שאינה הודג’קין עם אבחנה של Primary Sclerosing Cholangitis (יחסי היארעות מתוקנים של 3.4, רווח בר-סמך 95% של 2.1-5.2) ובאלו שקיבלו טיפול בתיאופורינים בלבד (יחס היארעות מתוקנים של 2.8, רווח בר-סמך 95% של 1.4-5.7) או במעכבי TNF (יחסי היארעות מתוקנים של 5.7, רווח בר-סמך 95% של 2.7-11.9).
החוקרים מסכמים וכותבים כי הסיכון ללימפומה בחולים עם מחלת מעי דלקתית גבוה יותר לעומת הסיכון
באוכלוסייה הכללית, אם כי מבחינה אבסולוטית עדיין מדובר בסיכון נמוך.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!