במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Medical Case Reports מתואר מקרה המדגים את הקושי האבחנתי של התייצגות מחלת הודג’קין שביטויה העיקריים במערכת שריר-שלד, כולל התוצאות הלא-אבחנתיות של ביופסית מח עצם וקשריות לימפה ובעקבות זאת עיכוב באבחנה ובמתן טיפול בעל פוטנציאל ריפוי.

הכותבים מסבירים כי מחלת הודג’קין הינה ממאירות שלרוב מוגבלת למבנים לימפטיים ולעיתים קרובות מלווה בתסמינים קונסטיטוציונאליים. מעורבות גרמית ותסמינים במערכת שריר-שלד אינם נפוצים ולרוב אופייניים למחלה מתקדמת. במקרה הנוכחי, הם מדווחים על התייצגות חריגה של מחלת הודג’קין קלאסית ומדגישים את האתגרים האבחנתיים, שהובילו לאבחנה שגויה של CRMO (Chronic Recurrent Multifocal Osteomyelitis).

המקרה דן בגבר בן 38 שנים, שהתייצג עם כאב ממקור שריר-שלד בגפה תחתונה. בדיקות הדמיה הדגימו נגעים סקלרוטיים וליטיים מולטיפוקאליים. מספר ביופסיות מחט של מח העצם והסרת קשרית לימפה היו לא-אבחנתיות. מאחר והחולה ענה על הקריטריונים המקובלים, נקבעה אבחנה של CRMO והוחל טיפול בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים עם תגובה קלינית חלקית, אך עדיין המשך תסמינים. בעקבות זאת נעשתה פניה לחוות דעת רפואית שניה. בהמשך, בוצעה ביופסיה פתוחה של מח העצם שהובילו לאבחנה של מחלת הודג’קין לאחר 13 חודשים של אי-ודאות באשר לאבחנה. הוחל טיפול כימותרפי במשלב Doxorubicin, Bleomycin, Vinblastine ו-Dacarbazine עם תגובה רדיולוגית ותסמינית מלאה.

הכותבים מדגישים כי במידה ולא הייתה מבוצעת ביופסית מח עצם פתוחה, אזי היו עלולים לפספס את האבחנה ולתת את הטיפול הנכון למחלת הודג’קין במקרה זה.

J Med Case Reports. 2017;11(45) 

לידיעה במדסקייפ