משלב כימותרפי שאינו כולל Dacarbazine או Bleomhycin כחלק ממשטר ABVD הוביל לתוצאות פחות טובות בטיפול בחולים עם מחלת הודג’קין, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Lancet.
במטרה להפחית את הרעילות הכרוכה במשלב ABVD (Doxorubicin, Bleomycin, Vinblastine, Dacarbazine), חלק מהמומחים הציעו השמטת הטיפול ב-Dacarbazine ו/או Bleomycin, ללא פגיעה ביעילות הטיפול. במסגרת המחקר הנוכחי ביקשו החוקרים להעריך את שיעורי FTFF (Freedom From Treatment Failure) במהלך חמש שנים.
מדגם המחקר כלל 1,502 חולים עם מחלת הודג’קין בשלב מוקדם, שטופלו בשני מחזורי ABVD (566 חולים) או שני מחזורי ABV (ללא Dacarbazine; 198 חולים), AVD (ללא Bleomycin, 571 חולים), או AV (Dacarbazine או Bleomycin, 167 חולים).
לדברי החוקרים, שיעורי FFTF לאחר חמש שנים היו גרועים יותר עם ABV (81.4%), AVD (89.2%) ו-AV (77.1%), בהשוואה למשלב סטנדרטי של ABVD (93.1%). הישנויות היו נפוצות יותר לאחר AVD (6.5%), בהשוואה ל-ABVD (3.5%), שתי הקבוצות היחידות שלא נסגרו בשלב מוקדם.
מצד שני, כשליש מהחולים שטופלו ב-ABVD פיתחו לפחות אירוע רעילות אחד בדרגה III או IV, זאת בהשוואה ל-28% מהמטופלים ב-ABV, 26% מהמטופלים ב-AVD ו-27% מהמטופלים ב-AV. למרות הבדלים אלו, החוקרים טוענים כי אין הבדלים בשיעורי ההישרדות הכוללים בין הקבוצות ולא תועדו מקרי תמותה עקב השפעות רעילות של טיפול קו-ראשון.
לאור זאת, החוקרים מסכמים וכותבים כי ABVD ולאחריו טיפול קרינתי של השדה המעורב עדיין מהווים את הטיפול הסטנדרטי בחולים עם מחלת הודג’קין בשלב מוקדם.
Lancet 2014
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!