במאמר שפורסם בכתב העת Clinical Endocrinology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם היפראלדוסטרוניזם ראשוני, הפרשה נלווית קלה של קורטיזול אינה מלווה בשינויים משמעותיים בהרכב הגוף.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את ההשפעות של הפרשה נלווית של קורטיזול על הרכב הגוף בבדיקת CT ועל מדדים מטבוליים בחולים עם אבחנה של היפראלדוסטרוניזם ראשוני במטרה לסייע באבחון מוקדם של חולים אלו.
מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל 47 חולים עם היפראלדוסטורניזם ראשוני והפרשה במקביל של קורטיזול כפי שנקבע לפי מבחן דיכוי דקסמתזון עם סף של 1.8 מק”ג/ד”ל ומעלה, אשר נבחנו אל מול חולים עם היפראלדוסטרוניזם ראשוני ללא הפרשה נלווית של קורטיזול (47 חולים) התואמים בגיל ומין.
בדיקת CT ללא חומר ניגוד שימש להערכת מדורי השומן ואזורי השריר בגובה חוליה מותנית שלישית עם תכנה ייעודית. בנוסף, נערכה השוואה בין שתי הקבוצות של האות בכבד, טחול, לבלב ושריר.
ריכוז קורטיזול הממוצע לאחר מבחן דיכוי דקסמתזון עמד על 1.2 מק”ג/ד”ל בקבוצת החולים ללא הפרשה נלווית של קורטיזול ועל 3.2 מק”ג/ד”ל באלו עם הפרשת יתר קלה של קורטיזול.
מהנתונים עולה כי אין הבדלים בנפח השומן הכולל (p=0.7), נפח שומן ויסראלי (p=0.6) או נפח שומן תת-עורי (p=0.8) בין חולים עם הפרשת יתר קלה של קורטיזול ובין אלו ללא הפרשת יתר של קורטיזול. עם זאת, מניתוח רב-משתני עלתה קורלציה משמעותית בין רמות כולסטרול כולל בדם ובין תוצאות ריכוז קורטיזול לאחר מבחן דיכוי עם דקסמתזון 1 מ”ג (p=0.026).
החוקרים מציינים כי סיווג החולים על-בסיס הנגעים הנצפים בבדיקת CT או לטרליזציה של היפראלדוסטרוניזם ראשוני באמצעות דגימת וריד אדרנל גם לא הדגימה הבדלים משמעותיים בהרכב הגוף.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי הפרשת נלווית קלה של קורטיזול בחולים עם היפראלדוסטרוניזם ראשוני אינה מלווה בשינויים בולטים בהרכב הגוף ולכן האמצעי היחיד לזיהוי מוקדם של חולים אלו הוא באמצעות בדיקות ביוכימיות. הם קוראים להשלים מחקרים נוספים להערכת ההשפעות הקליניות ארוכות הטווח של הפרשת יתר קלה של קורטיזול בחולים עם היפראלדוסטרוניזם ראשוני.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!