מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך כנס ה-European Association of Cardiovascular Imaging עולה כי עליה בנפח רקמת שומן אפיקרדיאלי מלווה בנזק גדול יותר לשריר הלב לאחר אוטם לבבי.
במסגרת המחקר הפרוספקטיבי ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין נפח רקמת שומן אפיקרדיאלי ובין חומרת הנזק לשריר הלב לאחר אוטם לבבי חד. מדגם המחקר כלל 1,168 חולים שהשלימו בדיקת הדמיה בתהודה מגנטית של הלב וכלי הדם בתוך עשרה ימים מהתערבות כלילית מילעורית לאחר אוטם לבבי חד.
החולים סווגו לרבעונים על-בסיס נפח רקמת שומן אפיקרדיאלי.
מהנתונים עולה כי נפח גדול יותר של רקמת שומן אפיקרדיאלי נקשר עם עליה בגודל האוטם (P=0.032) ועליה בשטח בסיכון (p=0.018) אך עם חסימה מיקרווסקולארית קטנה יותר (p=0.012).
החוקרים לא מצאו הבדלים במקטע הפליטה של חדר שמאל בין חולים עם נפח גדול יותר או קטן יותר של רקמת שומן אפיקרדיאלי.
חולים ברבעון העליון של נפח רקמת שומן אפיקרדיאלי היו מבוגרים יותר מאלו ברבעון התחתון (66 לעומת 63 שנים, p=0.002) ועם מדד מסת גוף גבוה יותר (28.9 לעומת 27.4, p=0.001).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי זיהוי חולים עם עליה בנפח רקמת שומן אפיקרדיאלי עשיה לסייע בנקיטת צעדים למניעת תחלואה לבבית וסיבוכים שונים.
מתוך כנס ה-ECAVI
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!