מחקר חדש מצביע על כך שהפסקת טיפול ארוך טווח בחוסמי בטא עלולה להיות לא מומלצת למטופלים עם היסטוריה של אוטם שריר הלב ותפקוד שמור של החדר השמאלי. ד”ר ג’והאן סילבן מבית החולים האוניברסיטאי פיטייה-סלפטרייר בפריז הציג את תוצאות מחקר ABYSS בכנס החברה האירופאית לקרדיולוגיה.

ממצאים עיקריים:

1. לא נמצא הבדל בשיעורי תמותה, אוטם שריר הלב או שבץ בין מטופלים שהפסיקו לבין אלה שהמשיכו ליטול חוסמי בטא.
2. מטופלים שהפסיקו את הטיפול חוו שיעור גבוה יותר של אשפוזים קרדיווסקולריים.
3. הפסקת הטיפול לוותה בעלייה בלחץ הדם ובקצב הלב, ללא שיפור באיכות החיים.

המחקר כלל 3,698 מטופלים עם היסטוריה של אוטם שריר הלב, פרקציית פליטה של לפחות 40%, וללא אירוע קרדיווסקולרי ב-6 החודשים האחרונים. לאחר מעקב חציוני של 3 שנים, התוצא העיקרי (מוות, אוטם שריר הלב, שבץ או אשפוז מסיבות קרדיווסקולריות) התרחש יותר בקבוצת הפסקת הטיפול.

ד”ר סילבן ציין כי התוצאות מטילות ספק בהנחיות הנוכחיות המציעות שניתן להפסיק חוסמי בטא לאחר שנה בקבוצות מטופלים מסוימות.

ד”ר תומאס ירנברג מהמכון קרולינסקה בשטוקהולם כתב במאמר מערכת כי המחקרים ABYSS ו-REDUCE-AMI יחד מרמזים כי בטוח להפסיק טיפול בחוסמי בטא במטופלים לאחר אוטם שריר הלב עם פרקציית פליטה שמורה, אך הפסקה עלולה להגביר את הסיכון לאנגינה חוזרת ואת הצורך באשפוז חוזר. הוא ממליץ להמתין לתוצאות מחקרים נוספים לפני עדכון סופי של ההנחיות.

לכתבה ב-Medscape