במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר משמעותי בין איזון גליקמי ירוד ובין סיכון מוגבר לכישלון תומכן והיצרות חוזרת בתוך התומכן בחולים עם סוכרת מסוג 2.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מידע רב אודות ההשפעה של איזון גליקמי על הסיכון לכישלון תומכן בחולים עם סוכרת מסוג 2. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון אם איזון גליקמי ירוד מלווה בסיכון מוגבר לכישלון תומכן בחולים עם סוכרת מסוג 2.

המחקר התצפיתי כלל את כל החולים בשבדיה עם סוכרת מסוג 2 שעברו השתלת תומכן מדור שני במהלך 2010-2020. המשתתפים במחקר סווגו לפי ריכוז המוגלובין מסוכרר, כאשר נערכה השוואה אל מול ערכי המוגלובין מסוכרר בטווח 6.1-7.0%.

התוצא העיקרי היה היארעות כישלון תומכן (היצרות חוזרות בתומכן ותרומבוזיס של התומכן).

מדגם המחקר כלל 52,457 חולים עם 70,453 תומכנים מצופי-תרופה כאשר חציון משך תקופת המעקב עמד על 6.4 שנים.

מניתוח הנתונים עלה כי בהשוואה לערכי המוגלובין מסוכרר בטווח 6.1-7.0%, הסיכון לכישלון תומכן לא היה שונה משמעותית באלו עם המוגלובין מסוכרר של עד 5.5% (יחס סיכון מתוקן של 1.10, רווח בר-סמך 95% של 0.80-1.52), או בטווח 5.6-6.0% (יחס סיכויים של 1.02, רווח בר-סמך 95% של 0.85-1.23). באלו עם ריכוז המוגלובין מסוכרר בטווח 7.1-8.0% תועדה עליה של 25% בסיכון לכישלון התומכן (יחס סיכויים מתוקן של 1.25, רווח בר-סמך 95% של 1.11-1.41), באלו עם ריכוז המוגלובין מסוכרר בטווח 8.1-0.0% נרשמה עליה של 30% בסיכון לסיבוך זה (יחס סיכון מתוקן של 1.30, רווח בר-סמך 95% של 1.13-1.51), באלו עם המוגלובין מסוכרר בטווח 9.1-10% תועדה עליה של 46% בסיכון לכישלון תומכן (יחס סיכויים מתוקן של 1.46, רווח בר-סמך 95% של 1.21-1.76) ובאלו עם המוגלובין מסוכרר של 10% ומעלה תועדה עליה של 33% בסיכון הנ”ל (יחס סיכויים מתוקן של 1.33, רווח בר-סמך 95% של 1.06-1.66).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מצביעים על קשר מובהק סטטיסטית בין איזון גליקמי ירוד ובין סיכון מוגבר לכישלון שתל עקב היצרות חוזרת בתוך התומכן.

J Am Coll Cardiol, May 7, 2024