מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Heart Association עולה קשר בין הופעה חדשה של סוכרת מסוג 2 ובין סיכון מוגבר להפרעות הולכה לבביות.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הפרעות הולכה לבביות עשויות להוביל להשלכות מסכנות-חיים. עם זאת, אין עדויות אודות גורמי סיכון להפרעות הולכה אשר יסייעו בפיתוח אמצעים למניעת ההפרעה הלבבית. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לקבוע את הקשר בין סוכרת מסוג 2 ובין הפרעות הולכה לבביות.
מדגם המחקר כלל 101,080 משתתפים ללא אבחנה ידועה של סוכרת והפרעות הולכה ממחקר Kailuan Study. כל המשתתפים היו במעקב דו-שנתי עד סוף דצמבר בשנת 2020. במהלך המעקב, 14,397 משתתפים אובחנו כלוקים בסוכרת מסוג 2. לכל משתתף החוקרים בחרו באקראי ביקורת אחת תואמת בגיל ומין.
המדגם הסופי כלל 10,744 זוגות מקרה-ביקורת.
לאורך חציון מעקב של 5.46 שנים תועדו 571 הפרעות הולכה חדשות, כולל 164 מקרים של חסם פרוזדורי-חדקי, 414 מקרים של חסימת צרור הולכה, 274 מקרים של חסם צרור הולכה ימני ו-210 מקרים חסם צרור הולכה שמאלי.
לאחר תקנון לערפלנים אפשריים, בקרב משתתפים עם אבחנה של סוכרת מסוג 2 תועד סיכון יחסי גבוה יותר למרבית התוצאים, בהשוואה לביקורות, עם עליה של 42% בסיכון להפרעות הולכה (יחס סיכון של 1.42, רווח בר-סמך 95% של 1.18-1.67), עליה של 40% בסיכון לחסם פרוזדורי-חדרי (יחס סיכון של 1.40, רווח בר-סמך 95% של 1.00-1.96), עליה של 43% בסיכון לחסם צרור הולכה (יחס סיכון של 1.43, רווח בר-סמך 95% של 1.16-1.75) ועליה של 69% בסיכון לחסם צרור הולכה שמאלי (יחס סיכון של 1.69, רווח בר-סמך 95% של 1.15-2.49). מנגד, החוקרים לא זיהו קשר בין אבחנה של סוכרת ובין הסיכון לחסם צרור הולכה ימני.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי בקרב חולים עם סוכרת מסוג 2 קיים סיכון מוגבר להפרעות הולכה לבביות, אם כי לא זוהתה עליה בסיכון להתפתחות חסם צרור הולכה ימני.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!