פרקים של קצב פרוזדורי גבוה (AHRE) שתועדו בעזרת מכשיר מושתל קשורות ליותר מפי שניים סיכון לתמותה קרדיווסקולרית ותמותה מכל הסיבות, אפילו בחולים ללא פרפור פרוזדורים קודם (AF), רפרוף פרוזדורים (AFL) או טכיקרדיית פרוזדורים (AT), כך עולה ממחקר חדש שפורסם ב-Canadian Journal of Cardiology.
מכשירים אלקטרוניים מושתלים (CIEDs) עם ניטור קצב מתמשך, כולל דפיברילטורים מושתלים (ICD) ודפיברילטורים לסינכרון מחדש של הלב (CRT-Ds), מאפשרים זיהוי של פרקים קצרים של AT/AF שלעיתים קרובות הם א-סימפטומטיים, ומכונים AHRE או AF תת-קליני.
“מחקרים קודמים אישרו שחולים עם AHRE נמצאים בסיכון גבוה יותר ל-AF קליני, אי ספיקת לב ואירועי תרומבואמבוליזם”, אמר המחבר הראשי של המחקר, “תוצאים אלו עלולים להוביל לפרוגנוזה ירודה לטווח ארוך”. ואכן, המחקר הרטרוספקטיבי שכלל חולים עם מכשירים מושתלים שמנטרים את קצב הלב, הראה כי לאחר התאמה, לחולים עם AHRE היה סיכון גבוה יותר באופן משמעותי לתמותה קרדיווסקולרית (יחס סיכון [HR], 2.40) ולתמותה מכל סיבה (HR, 2.31).
החוקרים בחנו 343 חולים (גיל ממוצע, 62.5 שנים; 77.6% גברים), כשבסך הכל, ל-49% היה ICD ול-51% היה מכשיר CRT-D. לא היו הבדלים משמעותיים במאפיינים הבסיסיים כגון גיל, מין ומחלות נלוות בין אלו עם וללא AHRE, למעט שהחולים עם AHRE קיבלו יותר משתנים.
במהלך מעקב ממוצע של 4.2 שנים, היו 87 (25.4%) מקרי מוות, 61 (70.1%) מהם יוחסו לגורם קרדיווסקולרי. מתוך מקרי המוות הללו, 44 (35.5%) התרחשו ב-124 חולים עם AHRE. שיעור זה היה גבוה משמעותית מאשר בחולים ללא AHRE (43 חולים, 19.6%).
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!