בחולים עם תסמונת שיוגרן ראשונית סיכון מוגבר לטרשת עורקים תת-קלינית בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת European Journal of Internal Medicine.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ההנחיות כיום למניעה וטיפול בטרשת עורקים בחולים עם תסמונת שיוגרן אינן שונות מאלו המיועדות לאוכלוסייה הכללית. הם השלימו סקירה שיטתית במטרה לסכם את העדויות ממחקרים להערכת הסיכון לטרשת עורקים תת קלינית בחולים עם תסמונת שיוגרן ראשונית.
חיפוש בספרות הרפואית אחר מחקרים שפורסמו עד יוני 2023 הוביל לזיהוי 19 מחקרים תצפיתיים שכללו 1,625 משתתפים.
בהשוואה לביקורות בריאות, בחולים עם תסמונת שיוגרן ראשונית עובי שכבת אינטימה-מדיה של עורקי תרדמה-ירך היה גבוה יותר משמעותית (הבדל ממוצע של 0.07 מ”מ, p<0.001) עם שכיחות גבוהה יותר של נגעים טרשתיים (יחס סיכויים של 1.9, p<0.001). יתרה מזאת, בחולים עם תסמונת שיוגרן תועדו מדדי הרחבת כלי דם בעקבות זרימה או ניטראטים שהיו נמוכים יותר (הבדל ממוצע של 2.48-, p=0.02; הבדל ממוצע של 2.11%-, p<0.001, בהתאמה). התוצאות היו דומות בהערכת מהירות גל דופק (הבדל ממוצע של 0.7 מ/שניה, p<0.001) ומדד ABI (או Ankle-Brachial Index; יחס סיכויים של 5.78, p=0.003).
מניתוח מטה-רגרסיה עלה כי רק משך המחלה ושקיעת דם נקשרו באופן חיובי ומשמעותי עם עליה בעובי שכבת אינטימה-מדיה של עורקי תרדמה-ירך.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על סיכון מוגבר לטרשת עורקים תת-קלינית בחולים עם תסמונת שיוגרן ראשונית בהשוואה לאוכלוסייה הכללית ולכן ייתכן ויש מקום להתערבות מוקדמת וספציפית למחלה הריאומטית. הם קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה להעריך בצורה מדויקת יותר את הטיפול בגורמי סיכון למחלות לב וכלי דם בחולים עם תסמונת שיוגרן.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!