במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Preventive Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי להריון אין השפעה ארוכת-טווח על נשים עם אבחנה של קרדיומיופתיה היפרטרופית, כאשר במרבית המקרים, מחלת הלב מופיעה לאחר היריון. מרבית הנשים התמודדו היטב עם ההיריון ולא תועדה פגיעה בהישרדות של נשים אלו, בהשוואה לאלו ללא קרדיומיופתיה היפרטרופית.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לא ידוע אם להריון השפעה על המהלך ארוך הטווח ועל התוצאות בנשים עם קרדיומיופתיה היפרטרופית. כעת הם בחנו את הקשר בין היריון ובין תוצאות ארוכות טווח בנשים עם קרדיומיופתיה היפרטרופית.
החוקרים השלימו הערכה רטרוספקטיבית של נשים עם קרדיומיופתיה היפרטרופית בין 1970 עד 2021. התוצא העיקרי היה משלב של סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, כולל תמותה קרדיווסקולארית, מוות לבבי פתאומי, מכת חשמל הולמת והתקדמות אי-ספיקת לב.
מדגם המחקר כלל 379 נשים, כולל 432 הריונות ב-242 נשים (63%).
ב-29 מקרים (7.6%) ההריונות תועדו לאחר אבחנה של קרדיומיופתיה היפרטרופית. במקרים אלו, שלוש נשים שככל הנראה נשאו וריאנטים סרקומריים פתוגניים אובחנו עם סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים בתקופת משכב לידה (1- עד 6 חודשים לאחר הלידה).
לאחר כאשר שנות מעקב, גיל בעת האבחנה (יחס סיכון של 1.034, רווח בר-סמך 95% של 1.018-1.050, p<0.001) ומד תפקודי לפי סיווג NYHA (II לעומת I: 1.944, רווח בר-סמך 95% של 0.896-4.218; III לעומת I: יחס סיכויים של 5.291, רווח בר-סמך 95% של 2.392-11.705) לוו בסיכון מוגבר לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים.
מנגד, היריון לווה בסיכון מופחת (יחס סיכון של 0.605, רווח בר-סמך 95% של 0.380-0.963). החוקרים מדווחים כי בנשים עם מספר הריונות, לא תועדה השפעה משמעותית על התוצאות ארוכות הטווח.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי מעידים כי להיריון אין השפעה שלילית ארוכת-טווח על הפרוגנוזה של נשים עם אבחנה של קרדיומיופתיה היפרטרופית ולכן אין מקום להמליץ כנגד היריון בנשים אלו, למעט מקרים בהם קיימים תסמינים חמורים של אי-ספיקת לב או מאפיינים בסיכון גבוה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!