צריכה מוגברת של בשר אדום, מעובד או לא, מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות מחלת לב איסכמית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Heart Association. עוד זוהו חותמות מטבולומיות העשויות לקשור בין צריכת בשר אדום ובין מטבוליזם שומנים וליפופרוטאינים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי העדויות אודות הקשר בין צריכת בשר ובין הסיכון למחלת לב איסכמית אינן חד-משמעיות. מטרתם כעת הייתה לזהות חותמות מטבולומיות המאפיינות את צריכת בשר אדום לא-מעובד ובשר אדום מעובד ולקבוע את הקשר בין חותמות אלו ובין הסיכון למחלת לב איסכמית.
מדגם המחקר כלל 92,246 משתתפים (גיל ממוצע של 56.1 שנים; 55.1% נשים).
שאלונים תזונתיים שימשו להערכת הצריכה השבועית של בשר אדום. החוקרים העריכו את המטבולום בפלזמה באמצעות MRS (או Magnetic Resonance Spectroscopy) ויצרו חותמות מטבולומיות של 157 מטבוליטים לבשר אדום לא-מעובד (r = 0.223) ו-142 מטבוליטים לבשר אדום מעובד (r = 0.329).
בהמשך השלימו החוקרים ניתוח ברמת הגנום ורנדומיזציה מנדליאנית לזיהוי הקשר בין מטבוליטים הקשורים עם בשר אדום ובין הסיכון למחלת לב איסכמית.
לאורך חציון מעקב של 8.74 שנים תועדו 3,059 אירועים של מחלת לב איסכמית.
במודל המתוקן, החוקרים מצאו כי כל עליה של מנה אחת בשבוע בחותמת המטבולומית שנקשרה עם בשר אדום לוותה בסיכון מוגבר להיארעות מחלת לב איסכמית (יחס סיכון לצריכת בשר אדום לא-מעובד של 1.11; רווח בר-סמך 95% של 1.06-1.16; יחס סיכון לצריכת בשר אדום מעובד של 1.16, רווח בר-סמך 95% של 1.11-1.21).
בסיכומו של דבר, החוקרים זיהו 45 אתרים הקשורים עם מטבוליזם שומנים וליפופרוטאינים הקשורים עם חותמות הקשורות לבשר אדום לא-מעובד ו-4 אתרים הקשורים עם חותמות הקשורות לבשר אדום מעובד (p<0.0001).
ממצאי המחקר מעידים כי חותמות מטבולומיות אלו קשורות עם סיכון מוגבר למחלת לב איסכמית. מחקרים נוספים בנושא חותמות מטבולומיות ומסלולים ביולוגיים עשויים לסייע בהבנה טובה יותר של המנגנונים הקושרים בין צריכת בשר ובין מחלות לב.
J Am Heart Assoc, March 28, 2023
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!