בקרב חולים ששרדו דום לב, בנשים תועד סיכוי גבוה יותר להתפתחות הפרעות מצב רוח או תסמיני הפרעת דחק בתר-חבלתית (Posttraumatic Stress Disorder, או PTSD), כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך כנס ה-ESC Acute Cardiovascular Care.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דום לב מופיע ללא סימני אזהרה ברורים ותחושת חרדה נפוצה בקרב אלו ששרדו אירועים אלו. לאחר ההלם והבלבול, החולים מופנים לבירור נרחב לזיהוי הגורם לדום לב ובחלק מהמקרים נדרש טיפול, העלול להחמיר את החרדה והדחק.

החוקרים השלימו מחקר פרוספקטיבי, תצפיתי, שכלל 245 מטופלים ששרדו דום לב (18% נשים) והגיעו לביקור מעקב לאחר חציון של ארבעה חודשים. במהלך הביקור,  המשתתפים השלימו את מדד HADS (או Hospital Anxiety and Depression Scale), בו מדד של 8-10 מעיד על אבחנה אפשרית של הפרעת מצב רוח ומדד של 11 נקודות ומעלה מעיד על אבחנה סבירה של הפרעת מצב רוח. המשתתפים גם השלימו את מדד PTSD Checklist for DSM-5 (או PCL-5), שאלון לדיווח עצמי הכולל 20 שאלות אודות תסמיני PTSD בסולם של 0-80 נקודות.

רמות דיכאון בנשים היו גבוהות יותר מגברים (3.3 לעומת 2.6 בסולם HADS, p<0.0001), כמו גם רמות חרדה (6.1 לעומת 4.5 בסולם HADS, p<0.0001).

מדדי חרדה של 8 נקודת ומעלה תוארו ב-43% מהנשים וב-23% מהגברים (P=0.007), בעוד שמדדי חרד של 8-10, המעידים על אבחנה אפשרית של חרדה, תועדו ב-23% מהנשים וב-11% מהגברים (p=0.007), כאשר מדדי חרדה של 11 נקודות ומעלה, המעידים על אבחנה סבירה של חרדה, תועדו ב-20% מהנשים ו-12% מהגברים (p=0.02).

בנשים דווח עוד על מדדים גבוהים יותר של PTSD בהשוואה לגברים (חציון מדד PCL-5 של 33 לעומת 26, p<0.0001). בנוסף, החוקרים זיהו קורלציה בין מדדי חרדה ובין PTSD (p<0.0001).

ממצאי המחקר מאשרים את הניסיון הקליני ממנו עולה כי ההשפעות הפסיכולוגיות של דום לב נותרות לאורך חודשים. חרדה מופיעה בשכיחות גבוהה, בפרט בנשים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי תוצאות המחקר מדגישות את הצורך במעקב ארוך-טווח אחר מטופלים ששרדו דום לב, במטרה לזהות ולטפל בבעיות פסיכיאטריות. יש לעודד את החולים לדווח לרופא המטפל על סימני חרדה, דיכאון ודחק משנית לדום לב. עוד מומלץ להשלים מחקרים נוספים במטרה לבחון אם שיחות עם איש מקצוע עשויות להקל על התסמינים הפסיכולוגיים.

ESC Acute Cardiovascular Care, March 2023

לידיעה ב-Healio