בקרב חולים לאחר החלפת מסתם וותין בצנתור (Transcatheter Aortic Valve Replacement, או TAVR), באלו שניפקו מרשם לטיפול בסטטינים ומעכבי ACE או ARB תועד סיכון נמוך יותר לתמותה לאחר שלוש שנים, בהשוואה לאלו שלא קיבלו תרופות אלו, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Hearth Journal.
החוקרים בחנו את הנתונים ממאגר תביעות Optum אודות 9,012 משתתפים (גיל ממוצע של 80 שנים; 47% נשים) עם היצרות מסתם וותין שעברו TAVR בין 2014 ו-2018. החולים סווגו לפי אלו שניפקו ואלו שלא ניפקו מרשמים לטיפול בסטטינים ו/או מעכבי ACE/ARB בתוך 90 ימים מהפרוצדורה.
לאחר שלוש שנים, בקרב חולים שניפקו מרשם לטיפול במעכבי ACE או ARB תועד סיכון נמוך ב-18% לתמותה, בהשוואה לאלו שלא ניפקו מרשם דומה (יחס סיכון של 0.82, p=0.0003), בעוד שבחולים שניפקו מרשם לטיפול בסטטינים תועדה ירידה של 15% בסיכון לתמותה, בהשוואה לאלו שלא ניפקו מרשם דומה (יחס סיכון של 0.85, p=0.0018).
מתן מרשם לטיפול במעכבי ACE או ARB לפני פרוצדורת TAVR אשר ניתן גם לאחר הפרוצדורה לווה בשיפור שיעורי ההישרדות לאחר שלוש שנים, בהשוואה למתן הטיפול התרופתי רק לאחר הפרוצדורה. עם זאת, לא תועדה מגמה דומה בהערכת ההשפעה של הטיפול בסטטינים על התמותה.
החוקרים לא זיהו קשר בין טיפול בחסמי ביתא ובין שיעורי ההישרדות של החולים לאחר שלוש שנים.
ממצאי מחקר עולם-אמיתי אלו מצביעים על קשר בין טיפול במעכבי ACE או ARB ו/או סטטינים לאחר TAVR בשל היצרות מסתם וותין ובין שיפור ההישרדות של החולים ומדגימים את החשיבות של המשך טיפול במעכבי ACE או ARB בחולים שקיבלו את הטיפול טרם ההתערבות.
נתונים אלו מדגישים את החשיבות של טיפול תרופתי בחולים המועמדים לפרוצדורת TAVR ובאלו לאחר הפרוצדורה הלבבית.
Am Heart J, Dec 31, 2022
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!