טיפול תוך-ורידי ב- Cangrelor, מעכב P2Y12, הביא להפחתת מספר אירועים איסכמיים מוקדמים לאחר התערבות כלילית מילערית, בפרט אוטם לבבי ותרומבוזיס של התומכן, בהשוואה לטיפול פומי ב-Clopidogrel (פלויקס), כך עולה מתוצאו ת מחקר CHAMPION PHOENIX, אשר פורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Interventions.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול ב- Cangrelor מלווה בהפחתת הסיכון לאירועים תרומבוטיים. כעת הם ביקשו לבחון את ההבדלים במהלך הזמנים, מספר וסוג האירועים האיסכמיים המופיעים בשלב מוקדם לאחר התערבות כלילית מילעורית בקרב מטופלים ב- Cangrelor לעומת מטופלים ב-Clopidogrel.
מחקר CHAMPION PHEONIX היה מחקר כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו, שכלל חולים לאחר התערבות כלילית מילעורית, אשר חולקו באקראי לטיפול ב- Cangrelor או ב-Clopidogrel. החוקרים בחנו את היעילות של Cangrelor במהלך השעתיים הראשונות לאחר ההקצאה האקראית, כאשר התוצא העיקרי כלל משלב של תמותה, אוטם לבבי, רה-וסקולריזציה עקב איסכמיה, או תרומבוזיס של התומכן.
מהנתונים עולה כי מרבית (63%) האירועים האיסכמיים לאחר ההתערבות הכלילית תועדו בתוך שעתיים מההקצאה האקראית. האירוע האיסכמי המוקדם הנפוץ ביותר כלל אוטם לבבי, לאחריו תרומבוזיס של התומכן, רה-וסקולריזציה עקב איסכמיה ותמותה.
במהלך השעתיים הראשונות לאחר ההקצאה האקראית, הטיפול ב- Cangrelor הפחית משמעותית את הסיכון לתוצא העיקרי המשולב , בהשוואה ל-Clopidogrel (4.1% לעומת 5.4%; יחס סיכון של 0.76, רווח בר-סמך 95% של 0.64-0.90; p=0.002).
במרווח הזמן שבין שעתיים ועד 48 שעות לאחר ההקצאה האקראית, החוקרים לא זיהו הבדלים בתוצא העיקרי המשולב (0.6% לעומת 0.5%; יחס סיכויים של 1.17, רווח בר-סמך 95% של 0.71-1.93; p=0.53).
אירועי דמם בדרגה בינונית או חמורה במהלך השעתיים הראשונות מההקצאה האקראית לא היו נפוצים ולא תועדו הבדלים משמעותיים בין מטופלים ב- Cangrelor ומטופלים ב-Clopidogrel (0.2% לעומת 0.1%, p=0.62).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידם על ירידה באירועים איסכמיים ועל יעילות כוללת של Cangrelor אשר תועדה בשלב מוקדם לאחר התערבות כלילית מילעורית. ממצאים אלו תומכים בחשיבות עיכוב טסיות פוטנטי במהלך ההתערבות הכלילית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!