שני מחקרים חדשים מדגישים את ההשלכות של דחיית פרוצדורות להחלפת מסתם הוותין במהלך מגפת COVID-19 ומציעים כי ייתכן ובעתיד יש מקום לגישה מותאמת אישית להחלטה על השלמת פרוצדורות אלו.

כאשר בעיר ניו-יורק יצאה ב-22 במרץ השנה הוראה על איסור פרוצדורות אלקטיביות, 77 חולים עם היצרות חמורה ותסמינית של מסתם הוותין המתינו לפרוצדורת TAVR (Transcatheter Aortic Valve Replacement) בבית החולים Mount Sinai.

במהלך 30 הימים הראשונים לאחר האיסור, 10% מהחולים בהם נדחתה הפרוצדורה האלקטיבית, נדרשו לפרוצדורת TAVR דחופה בשל החמרת התסמינים או שהלכו לעולמם עקב מחלת המסתם החמורה.

כאשר החוקרים האריכו את משך המעקב עד 6 ביוני, היום בו חודש ההיתר לביצוע פרוצדורות אלקטיביות בבית החולים, 35% מהחולים חוו אירוע לבבי, כולל שלושה מקרי תמותה ו-24 פרוצדורות TAVR דחופות.

מעבר לים, בבית החולים האוניברסיטאי בברן שבשוויץ הוטל איסור דומה על פרוצדורות אלקטיביות בין 20 במרץ ועד 26 באפריל. החוקרים חילקו באופן פרוספקטיבי 71 חולים עם היצרות חמורה ותסמינית של מסתם הוותין שהופנו לבית החולים לדחיית פרוצדורת החלפת המסתם או ביצוע דחוף של הפרוצדורה במקרים של היצרות קריטית, אשר הוגדרה כשטח מסתם של עד 0.6 סמ”ר, מפל ממוצע לאורך המסתם של 60 מ”מ כספית ומעלה, דה-קומפנסציה לבבית במהלך שלושת החודשים הקודמים, או אי-סבילות למאמצים במאמץ קל.

לאחר 31 ימים מההקצאה האקראית לא תועדו מקרי תמותה בקרב 46 החולים בהם הפרוצדורה נדחה או ב-25 החולים שהופנו לפרוצדורה דחופה.

התוצא העיקרי המשולב כלל את התמותה מכל-סיבה, אירוע מוחי ואשפוז לא-מתוכנן בשל תסמינים על-רקע המסתם או החמרת אי-ספיקת לב ותועד בתשעה חולים שהפרוצדורה שלהם נדחתה ובחולה אחד בו הפרוצדורה הוקדמה (19.6% לעומת 4.0%, p=0.08).

מחקרים אלו מתחיים לספק תמונה טובה יותר של היקף ההשלכות של מגפת הקורונה מעבר לזיהום הנגיפי עצמו.

JAMA Netw Open. 2020

לידיעה במדסקייפ