בחולים בסיכון גבוה תועדה תועלת להפסקת טיפול באספירין כחלק ממשטר טיפול נוגד-טסיות כפול מספר חודשים לאחר הכנסת תומכן בשל תסמונת כלילית חדה, ללא עליות מקטע ST, כך עולה מנתונים ממחקר TWILIGHT, אשר פורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Heart Association.
במחקר TWILIGHT נכללו 9,006 חולים תחת טיפול נוגד-טסיות כפול ב-Ticagrelor ואספירין, מהן 7,119 הקפידו על הטיפול התרופתי והיו ללא-אירועים במהלך שלושת החודשים הראשונים לאחר התערבות כלילית מילעורית. חולים אלו היו זמינים להקצאה אקראית לטיפול ב-Ticagrelor (90 מ”ג, פעמיים ביום), עם אספירין או פלסבו למשך 12 החודשים הבאים.
החוקרים מדווחים כי שיעור אירועי דמם בדרגה 2, 3 או 5 לפי סולם BARC (Bleeding Academic Research Consortium) היו נמוכים יותר ב-12 החודשים בהם החולים נטלו טיפול ב-Ticagrelor בלבד, בהשוואה לשיעור האירועים עם משלב Ticagrelor ואספירין (3.6% לעומת 7.6%, יחס סיכון של 0.47, רווח בר-סמך 95% של 0.36-0.61).
התועלת מבחינת הסיכון לדימום לא באה על חשבון נזק כלשהו: הסיכון המשולב לתמותה, אוטם לבבי, או אירוע מוחי היה דומה בין הקבוצות (4.3% לעומת 4.4%) ולא תועדו הבדלים בתוצאי סיום איסכמיים פרטניים.
ממצאים אלו נותרו עקביים ללא תלות במספר המאפיינים הקליניים או אנגיוגרפים בסיכון גבוה, או בין אם החולה התייצג עם אנגינה לא-יציבה או אוטם לבבי ללא עליות מקטע ST.
לאור זאת, ממצאים אלו מאשרים את התוצאות העיקריות ממחקר TWILIGHT, שפורסמו בספטמבר השנה, גם בחולים עם תסמונת כלילית חדה.
מתוך כנס מטעם ה-AHA
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!