בנייר עמדה חדש בנוגע לבדיקות להערכת תפקוד טסיות בחולים המיועדים ל-PCI (Percutaneous Coronary Intervention) מדגישים הכותבים את העדויות הזמינות ותומכים בבחירה סלקטיבית של הבדיקות בחלק מהחולים, דוגמת אלו בסיכון גבוה לתרומבוזיס של התומכן. המומחים כותבים כי התמונה הקלינית והמאפיינים של החולים צריכים לסייע בבחירת הטיפול נוגד הטסיות במהלך התערבות כלילית מילעורית ולאחריה.
בחולים נבחרים, באלו עם חשד לסיכון מוגבר לאירועים תרומבוטיים או אירועי דמם על-סמך המאפיינים הקליניים ו/או המאפיינים של הפרוצדורה, בדיקות להערכת תפקוד הטסיות עשויות לסייע בקבלת ההחלטות בעזרת מידע בנוגע לרמת תגובתיות טסיות.
על-בסיס העדויות הזמינות, מומחים מטעם ה-ESC (European Society Congress) ממליצים על שלוש בדיקות לניטור עיכוב P2Y12: VerifyNow P2Y12, Multiplate עם ADP ו-VASP (Vasodilator Stimulated Phosophoprotein).
בנוסף, נייר העמדה מדגיש את חשיבות ערכי סף סטנדרטיים לבדיקות, במטרה לספק לרופאים הערכה של הסיכון לאירועים תרומבוטיים ואירועי דמם. בנוסף, המומחים דנים בחשיבות הקלינית של החלון התרפויטי, התקופה בה הסיכון התרומבוטי והסיכון לדימום הוא הנמוך ביותר.
המטרה הייתה לסכם את הנתונים הקשורים לבדיקות הזמינות ועשויות לשמש להערכת תפקוד הטסיות וכן להדגיש את העובדה כי הדרך הטובה ביותר להשתמש בבדיקות אלו היא באמצעות בדיקות סטנדרטיות. כל התחום של בדיקות להערכת תפקוד טסיות אינו פשוט.
מעבר לסוגיית הניטור, המומחים דנים בחשיבות הפרוגנוסטית של בדיקות להערכת תגובתיות טסיות. הם מציינים כי תגובתיות טסיות גבוהה תחת טיפול ל-ADP הינה גורם מנבא בלתי תלוי לאירועים תרומבוטיים, בעיקר תרומבוזיס מוקדם של התומכן, בחולים המטופלים בקלופידוגרל לאחר PCI. החשיבות הפרוגנוסטית של תגובתיות טסיות גבוהה תחת טיפול היא פחות מבוססת בחולים עם אנגינה יציבה.
המומחים מוסיפים כי דרושים מחקרים נוספים להערכת היכולת המנבאת של ערכי סף שונים להערכת הסיכון. לדבריהם, קביעת הטיפול על-בסיס תוצאות פעילות טסיות הינו הנושא הקשה ביותר בתחום וכי בדיקות שגרתיות של כל החולים למטרה זו יידרשו מחקרים נוספים. הם מאמינים כי התועלת של בדיקות להערכת תפקוד טסיות עשויה להיות בעיקר בחולים עם תסמונת כלילית חדה, לאור הסיכון הגבוה לאירועים חוזרים.
קבוצת המומחים טוענת כי יש לשקול בדיקות להערכת תפקוד טסיות במידה והתוצאות עשויות להביא לשינוי בגישת הטיפול נוגד הטסיות, כמו בחולים עם תרומבוזיס דפיניטיבי של התומכן, שאינו צפוי, למרות היענות לטיפול בקלופידוגרל, או אלו בסיכון מוגבר לתרומבוזיס של התומכן. החלטת הטיפול תתבסס על הסיכון התרומבוטי והסיכון לדימום של החולה.
עדיין אין הוכחות כי בדיקות להערכת תפקוד הטסיות עשויות לסייע בהפחתת הסיכון לאירועים תרומבוטיים ודרושים מחקרים נוספים בנושא.
Eur Heart J 2013
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!