מנתונים שפורסמו בכתב העת Critical Care Medicine עולה כי צריכה תזונתית רבה יותר מלווה בסיכון נמוך יותר לתמותה ושחרור מוקדם יותר בחולים בסיכון גבוה, אך לא תועד קשר מובהק בחולים בסיכון תזונתי נמוך.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קיימת מחלוקת באשר לחשיבות צריכה תזונתית רבה יותר בחולים במצב קריטי, ככל הנראה בשל הבדלים בסיכון התזונתי של החולים. מטרתם כעת הייתה לבחון אם התוצאים הקליניים משתנים לפי צריכת חלבונים או אנרגיה בחולים בהם נבחן הסיכון לפי מדד NUTrition Risk in the Critically Ill (סיכון גבוה מדד של 5 נקודות ומעלה, סיכון נמוך מדד נמוך מ-5 נקודות).

מדובר במחקר תצפיתי, רטרוספקטיבי, שכלל 202 יחידות טיפול נמרץ. 2,852 חולים מונשמים ששהו ביחידות טיפול נמרץ במשך ארבעה ימים ומעלה ותת-קבוצה של 1,605 חולים ששהו במשך 12 ימים ומעלה נכללו במחקר.

בחולים בסיכון תזונתי נמוך וגבוה, שיעורי התמותה והזמן עד לשחרור בחיים עד 60 ימים נבחן לפי הצריכה התזונתית לאורך 12 הימים הראשונים.

בחולים בסיכון גבוה, אך לא באלו בסיכון נמוך, שיעורי התמותה היו נמוכים יותר עם צריכה רבה יותר של חלבונים (יחס סיכויים של 0.93 במדגם שאושפז 4 ימים ומעלה, יחס סיכויים של 0.90 במדגם שאושפז 12 ימים ומעלה) ואנרגיה (יחס סיכויים של 0.93 ו-0.88, בהתאמה).

במדגם שכלל חולים שאושפזו במשך 12 ימים ומעלה תועדה אינטראקציה מובהקת בין קטגוריית הסיכון, תמותה וצריכת חלבונים ואנרגיה, בעוד שבמדגם החולים שאושפזו ארבעה ימים, האינטראקציה לא הייתה מובהקת. בחולים בסיכון גבוה אך לא בחולים בסיכון נמוך, הזמן עד לשחרור בחיים היה קצר יותר עם צריכה רבה יותר של חלבונים (יחס סיכון של 1.05 באוכלוסיית החולים שאושפזו 4 ימים ומעלה ויחס סיכון של 1.09 במדגם מאושפזים במשך 12 ימים ומעלה) ואנרגיה (יחס סיכון של 1.05 ו-1.09, בהתאמה).

במדגם החולים שאושפזו במשך 12 ימים ומעלה תועדה אינטראקציה מובהקת בין מדד הסיכון, הזמן עד לשחרור בחיים וצריכת חלבונים ואנרגיה, בעוד שבמדגם החולים שאושפזו 4 ימים ומעלה לא תועדה אינטראקציה מובהקת.

Crit Care Med. 2017;45(2):156-163

לידיעה במדסקייפ