לחולים עם מחלת קושינג יש סיכון מוגבר לפתח מחלה אוטואימונית חדשה ב-3 השנים שלאחר הפוגה לאחר ניתוח, בהשוואה לנבדקים עם אדנומות לא תפקודיות ביותרת המוח, כך עולה ממחקר רטרוספקטיבי חדש שפורסם ב-Annals of Internal Medicine. מחלה אוטואימונית חדשה התרחשה ב-10.4% מהחולים עם מחלת קושינג ובקרב 1.6% מהחולים עם אדנומות לא תפקודיות ביותרת המוח (יחס סיכון, 7.80; 2.88-21.10).
“הבנה והכרה במחלות אוטואימוניות במקרים אלו חשובה כדי למנוע סיווג שגוי של חולים אלה כסובלים מתסמונת גמילה מגלוקוקורטיקואידים, שעלולה לגרום לכישלון בטיפול במחלה האוטואימונית הבסיסית, כמו גם לאבחנה שגויה של גמילה מסטרואידים”, אמר המחבר הראשי של המחקר.
בהתחשב בשכיחות השנתית של מחלות אוטואימוניות משמעותיות באוכלוסייה הכללית, המוערכת בכ-100 מקרים לכל 100,000 אנשים, והשכיחות שנצפתה ב-3 השנים שלאחר הניתוח – 10.4% במחקר זה, המחברים ציינו כי “הממצאים שלנו מצביעים על כך שהפוגה במחלת קושינג עשויה לעורר התפתחות של מחלה אוטואימונית”.
תוצאות המחקר לא הפתיעו את פרופ’ אנתוני פ. הייני, אנדוקרינולוג מאוניברסיטת קליפורניה, לוס אנג’לס, מכיוון שמחקר עבר העלה שאלות דומות למחקר זה. ההצעה של המחברים שהירידה המהירה לאחר הניתוח ברמות הקורטיזול המתרחשת כתוצאה מטיפול במחלת קושינג הופכת לסוג של טריגר אוטואימוני היא מעניינת אך ספקולטיבית, ציין הייני.
עוד הוא הוסיף כי “אם ראיות עתידיות יתמכו בהשערה זו, זה יציע, במונחים של ניהול החולים לאחר הניתוח, שאולי יש טעם לתת להם ריכוז גבוה יותר של גלוקוקורטיקואידים לתקופה קצרה”, אמר הייני, “ובכך לגרום לירידה הדרגתית יותר”. לחילופין, “אם ראיות נוספות יאשרו את השערת המחברים, גישה אחרת שעשויה להתאים היא טיפול בחולים באמצעות תרופה להורדת הקורטיזול לפני הניתוח, אם כי יש אתגרים לגישה זו”, אמר הייני.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!