במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Allergy and Clinical Immunology מדווחים חוקרים על בטיחות ויעילות אימונותרפיה אוראלית (OIT או Oral Immunotherapy) כנגד אלרגיה לחיטה. החוקרים מדווחים כי אימונותרפיה אוראלית עם מינונים עולים של VWG (Vital Wheat Gluten) השרו בהצלחה דה-סנסיטזציה בלמעלה ממחצית מהילדים עם אלרגיה לחיטה שקיבלו את הטיפול.
מטרת החוקרים הייתה לקבוע את היעילות והבטיחות של אימונותרפיה אוראלית באמצעות VWG. לאחר תגר מזון בסיסי, כפל-סמיות ומבוקר-פלסבו, 46 חולים עם אלרגיה לחיטה (גיל חציוני של 8.7 שנים) חולקו באקראי לאימונותרפיה אוראלית במינון נמוך או פלסבו, עם העלאה דו-שבועית ל-1,445 מ”ג של חלבון חיטה. לאחר שנה אחת, משתתפים בקבוצת ההתערבות המשיכו עם האימונותרפיה במינון נמוך לשנה נוספת והשלימו מבחן תגר מזון. במידה ועברו בהצלחה מבחן תגר זה, הם השלימו מבחן תגר נוסף לאחר הפסקת הטיפול. מטופלים בקבוצת הפלסבו חצו לקבוצת אימונותרפיה אוראלית במינון גבוה (מינון מקסימאלי של 2,748 מ”ג של חלבון חיטה).
חציון המינון הנצרך בהצלחה עמד בתחילת המחקר על 43 מ”ג של חלבון חיטה בשתי הקבוצות. לאחר שנה אחת, 12 מבין 23 המטופלים במינון נמוך (52.2%) ואף אחד מאלו בקבוצת הפלסבו (0/23 משתתפים) השיג את התוצא העיקרי של מינון נצרך בהצלחה של 4,443 מ”ג חלבון חיטה, או יותר; חציון מינון נצרך בהצלחה עמד על 4,443 ו-143 מ”ג, בהתאמה.
לאחר השנה השנייה, 7 מבין 23 חולים (30.4%) בקבוצת טיפול אימונותרפי במינון נמוך לא היו רגישים עוד למינון נצרך מקסימאלי של 7,443 מ”ג של חלבון חיטה; 3 חולים (13%) הדגימו חוסר-תגובתיות ממושכת 8-10 שבועות לאחר הטיפול. בקרב מטופלי הפלסבו שחצו למינון הגבוה של אימונותרפיה אוראלית עם VWG, 12 מבין 21 חולים (57.1%) לא היו עוד רגישים לאחר שנה אחת (חציון מינון נצרך בהצלחה של 7,443 מ”ג של חלבון חיטה; הבדל לא-מובהק סטטיסטית לעומת אימונותרפיה אוראלית במינון נמוך).
לאחר שנה אחת, החוקרים לא זיהו הבדלים בין הקבוצות בשיעורי התגובות לפי מבחן תבחין עורי או נוגדני IgE ספציפיים לחלבון ול-Omega-5 Gliadin; בקבוצת טיפול אימונותרפי במינון נמוך תועד חציון רמות IgG4 ספציפיים שהיה גבוה יותר מפלסבו.
המינון הנצרך בהצלחה לאחר שנה אחת עמד בקורלציה עם רמות נוגדני IgG4 ספציפיים לחיטה ול-Omega-5 Gliadin בכל המשתתפים. מבין 7,822 מנות של אימונותרפיה אוראלית במינון נמוך לאחר שנה אחת, 15.4% נקשרו עם אירועים חריגים; 0.04% מהאירועים היו חמורים, 0.08% מהמטופלים נדרשו לאפינפרין. מבין 7,921 מנות טיפול-דמה, 5.8% נקשרו עם אירועים חריגים, אף אחד מאלו לא היה חמור.
החוקרים מסכמים וכותבים כי אימונותרפיה אוראלית במינון נמוך וגבוה של VWG הובילה להשראת דה-סנסיטזציה בכמחצית מכלל המשתתפים לאחר שנה אחת של טיפול. שנתיים של אימונותרפיה אוראלית עם מינון נמוך של VWG הובילו לדה-סנסיטזציה ב-30% מהמטופליו ולהעדר תגובתיות ממושכת ב-13% מהמטופלים.
J Allergy Clin Immunol. Published online October 30, 2018
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!