במאמר שפורסם בכתב העת Endocrine Practice מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בגברים עם רמות PSA (Prostate Specific Antigen) נמוכות שיעור הרבה יותר גבוה של היפוגונאדיזם ורמות IGF-1 נמוכות, בהשוואה לאלו עם רמות PSA תקינות. בגברים אלו, החוקרים ממליצים להשלים הערכה הורמונאלית לשלילת הפרעה בתפקוד ההיפופיזה.

מטרת המחקר הייתה לבחון את תפקודי ההיפופיזה בגברים עם רמות PSA נמוכות בבדיקות סקר (עד 0.1 ננוגרם/מ”ל) ולבחון את ההשערה כי קיים קשר בין רמות PSA נמוכות ובין היפוגונאדיזם בלבד או עם חסר הורמונאלי אחר.

החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת להערכת שיעורי היפוגונאדיזם ורמות IGF-1 נמוכות במדגם גברים עם רמות PSA נמוכות או תקינות. הם סיווגו 64 גברים מעל גיל 40, ללא מחלת ערמונית ידועה, לקבוצת נבדקים עם רמות PSA נמוכות (עד 0.1 ננוגרם/מ”ך) ותקינות (רמות PSA בטווח 1-4 ננוגרם/מ”ל). הערכה הורמונאלית כללה בדיקת טסטוסטרון כולל, פרולקטין, LH, FSH, IGF-1, הורמון גדילה, TSH, תירוקסין חופשי, קורטיזול בוקר ו-ACTH. החוקרים חישבו את ההבדלים בין רמות IGF-1 של הנבדקים ובין הערך הנמוך הספציפי לגיל הנבדק.

שיעור היפוגונאדיזם היה גבוה יותר משמעותית בקרב אלו עם רמות PSA נמוכות (44 חולים), בהשוואה לאלו עם רמות PSA תקינות (20 חולים) (45.5% לעומת 15%, יחס סיכויים של 4.7, p=0.027). רמות טסטוסטרון כולל בקבוצת הנבדקים עם רמות PSA נמוכות היו נמוכות יותר משמעותית, בהשוואה לקבוצת הביקורת (181.7 ננוגרם/ד”ל לעומת 263.7 ננוגרם/ד”ל, p=0.008). רמות IGF-1 היו מתחת לסף התחתון של הנורמה ב-18.6% מהנבדקים עם רמות PSA נמוכות, כאשר בקבוצת הנבדקים עם רמות PSA תקינות לא תועדו מקרים דומים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי יש מקום להשלים הערכה הורמונאלית ולבדוק את צירי ההיפופיזה בגברים עם רמות PSA נמוכות במסגרת בדיקות סקר לסרטן ערמונית.

Endocr Pract. 2018;24(12):1030-1037

לידיעה במדסקייפ