השוואת השימוש באיטריום לעומת כימו-אמבוליזציה בחולים עם קרצינומה הפטוצלולארית (HCC) המוגבלת לכבד (מתוך Cancer)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון ינואר של ירחון Cancer עולה כי אין הבדל בשרידות החציונית בין חולים עם קרצינומה הפטוצלולארית (Hepatocellular Carcinoma, HCC) המוגבלת לכבד אשר טופלו בכימו-אמבוליזציה חוזרת המבוססת על Cisplatin לבין אלו שטופלו במנה בודדת של מיקרוספרות של Yttrium 90 (90Y) עורקית תוך-כבדית. עם זאת, הם מציינים כי ממצאיהם אלו מתבססים על השוואה רטרוספקטיבית של שתי עוקבות שהמעקב אחריהן לא היה בו זמני.

החוקרים מדווחים כי חציון השרידות במחקר חד-מרכזי זה עמד על 11.5 חודשים עבור החולים אשר טופלו ב-90Y לעומת 8.5 חודשים באלו שטופלו בכימו-אמבוליזציה. על אף שהבדל זה הגיע לכדי מובהקות סטטיסטית, המשך ניתוח הנתונים חשף הטית בחירה (Selection bias). חולים אשר טופלו ב-90Y נטו להיות בעלי מחלה ‘קלה’ יותר, עובדה אשר ביטלה למעשה את היתרון שנצפה.

במחקרם זה ביקשו החוקרים להשוות בין התוצאות בקרב 691 חולים אשר עברו כימו-אמבוליזציה המבוססת על Cisplatin בין השנים 1992 ו-2000 ובין אלו של 99 חולים אשר טופלו במיקרוספרות 90Y בין השנים 2000 ו-2005.

בקבוצה שטופלה בכימו-אמבוליזציה חזרו הרופאים על הטיפול מדי 8-12 שבועות כפי שניתן היה, בעוד שבזו שטופלה בקרינה תוך-כבדית באמצעות 90Y בוצע הטיפול באופן חד-פעמי, כשמנה שנייה ניתנה רק עבור מקרים מתקדמים של המחלה. שיעורי תגובה מלאה של הגידול היו דומים בין הקבוצות ונמוכים (3-5%).

החוקרים מוסיפים כי תופעות הלוואי העיקריות שדווחו בעקבות טיפול בכימו-אמבוליזציה היו עייפות חולפת וחוסר תיאבון, ואולם נמצא כי הצורך בטיפולים מרובים היה משום אי נוחות משמעותית עבור המטופלים.

כשמבקשים להשוות את התוצאות הקליניות של שני סוגי הטיפולים, יש לשקול לדברי החוקרים את הסיכון ואי הנוחות הכרוכים בכימו-אמבוליזציות חוזרות באשפוז אל מול היתרון של מספר מצומצם של טיפולים ב-90Y אשר ניתן לבצעם במרפאה.

בהתבסס על ממצאיהם אלו ועל התוצאות הדומות בין שני הטיפולים שנבדקו, מסכמים החוקרים כי ניתוח העלות-תועלת מצביע על השימוש במיקרוספרות של איטריום 90 (90Y) כאפשרות העדיפה עבור הטיפול הפליאטיבי בחולים אלו. הם מוסיפים כי כיום ישנן מספר אפשרויות טיפול יעילות עבור חולים עם HCC בלתי-נתיח.

Cancer 2010

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מהיסוס לחיסון: התמודדות עם היסוס להתחסן (Pharmacy Times)

מהיסוס לחיסון: התמודדות עם היסוס להתחסן (Pharmacy Times)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2024

כדי להתכונן למגפה ויראלית נוספת, על הרוקחים להיות מוכנים להתמודד עם היסוס להתחסן, כך עולה ממאמר על תפקיד הרוקחים בהתמודדות עם חשש להתחסן שפורסם ב- Pharmacy Times. יהונתן ניסן משתף את המאמר בהמלצתו של פרופ’ אייל שוורצברג.

אי-הבנות נפוצות לגבי סטטינים (MDedge)

אי-הבנות נפוצות לגבי סטטינים (MDedge)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|26/08/2024

בכתבה ב- MDedge דנו באי-הבנות נפוצות לגבי סטטינים ותואר תיאור מקרה של מטופלת עם תסמונת כלילית חריפה וחשבה להפסיק את הסטטין בגלל תופעות לוואי. יהונתן ניסן משתף את המאמר בהמלצתו של פרופ’ אייל שוורצברג.

מה משמעות המחשבון החדש להערכת תחלואה קרדיו-וסקולרית? (Internal Medicine JAMA)

מה משמעות המחשבון החדש להערכת תחלואה קרדיו-וסקולרית? (Internal Medicine JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|14/08/2024

מחקר חדש שפורסם ב-Internal Medicine JAMA השווה בין שני מחשבוני סיכון קרידו-וסקולרים ל-10 שנים, מחשבון ה-PCE ומחשבון ה-PREVENT והראה הבדל משמעותי ביניהם. יהונתן ניסן משתף את המחקר בהמלצתו של פרופ’ שוורצברג.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן