הפרעה בתפקוד האנדותליאלי עשויה לעמוד בבסיסה של רטינופתיה הקשורה לאינטרפרון (מתוך Invest Ophthalmol Vis Sci)

מחקר חדש מצא, כי רטינופתיה, העלולה להתפתח במהירות עם טיפול במינון גבוה של אינטרפרון, עשויה להיגרם ע”י תפקוד לקוי של כלי הדם במיקרוסירקולציה ברשתית.

עד כה, אפשרות זאת לא נבדקה בבני אדם, עקב היעדר כלים לבדיקות סקר. כעת, כפי שדיווחו בגיליון ינואר של ה-Investigative Ophthalmology and Visual Science, הצליחו החוקרים להשתמש במערכת laser Doppler velocimetry (LDV) למדידת קוטר כלי הדם הרטינליים, מהירות הזרימה ופרמטרים נוספים בצורה לא פולשנית.

החוקרים השתמשו במכשיר LDV להערכת שינויים רטינליים ב-36 חולי הפטיטיס C כרונית המטופלים באינטרפרון, עם רמת גלוקוז ולחץ דם מאוזנים והיעדר אנמיה ורטינופתיה לפני הטיפול.

6 מיליון יחידות של אינטרפרון ניתנו לתוך השריר 6 פעמים בשבוע למשך שבועיים, ובהמשך 3 פעמים בשבוע למשך 22 שבועות. עשרים ושניים חולים עם עומס נגיפי גבוה מ-10,000 עותקים למ”ל טופלו בנוסף עם אינטרפרון alpha-2b רקומביננטי ו-ribavirin אוראלי.

החוקרים מצאו, כי מהירות הדם, זרימת הדם הרטינלית, ושיעור הגזירה עלו משמעותית בכל החולים, כאשר עשרים ושניים חולים פיתחו בנוסף רטינופתיה אסימפטומטית.

לאחר התחלת הטיפול באינטרפרון נצפתה ירידה בתאי הדם האדומים, בהמוגלובין ובהמטוקריט, כאשר כולם היו קשורים בעלייה בזרימת הדם הרטינלית. לדברי החוקרים, זרימת הדם בנימיות עלתה במטרה לשמור על רמות חמצן גבוהות ברשתית.

בנוסף, נמצא כי הרטינופתיה הייתה קשורה במהירות הדם ובשיעור הגזירה, אך לא בשינויים בקוטר כלי הדם. בניגוד לכך, בקרב המשתתפים שלא פיתחו רטינופתיה, קוטר כלי הדם עלה ואילו שיעור הגזירה נותר ללא שינוי.

החוקרים מסכמים ואומרים, כי מדידת פרמטרים בסירקולציית הרשתית בשלב מוקדם של הטיפול באינטרפרון עשויה לנבא או לאתר התפתחות רטינופתיה תלוית-אינטרפרון ואת חומרתה.

Invest Ophthalmol Vis Sci 2007;48:368-375

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מהיסוס לחיסון: התמודדות עם היסוס להתחסן (Pharmacy Times)

מהיסוס לחיסון: התמודדות עם היסוס להתחסן (Pharmacy Times)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2024

כדי להתכונן למגפה ויראלית נוספת, על הרוקחים להיות מוכנים להתמודד עם היסוס להתחסן, כך עולה ממאמר על תפקיד הרוקחים בהתמודדות עם חשש להתחסן שפורסם ב- Pharmacy Times. יהונתן ניסן משתף את המאמר בהמלצתו של פרופ’ אייל שוורצברג.

אי-הבנות נפוצות לגבי סטטינים (MDedge)

אי-הבנות נפוצות לגבי סטטינים (MDedge)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|26/08/2024

בכתבה ב- MDedge דנו באי-הבנות נפוצות לגבי סטטינים ותואר תיאור מקרה של מטופלת עם תסמונת כלילית חריפה וחשבה להפסיק את הסטטין בגלל תופעות לוואי. יהונתן ניסן משתף את המאמר בהמלצתו של פרופ’ אייל שוורצברג.

מה משמעות המחשבון החדש להערכת תחלואה קרדיו-וסקולרית? (Internal Medicine JAMA)

מה משמעות המחשבון החדש להערכת תחלואה קרדיו-וסקולרית? (Internal Medicine JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|14/08/2024

מחקר חדש שפורסם ב-Internal Medicine JAMA השווה בין שני מחשבוני סיכון קרידו-וסקולרים ל-10 שנים, מחשבון ה-PCE ומחשבון ה-PREVENT והראה הבדל משמעותי ביניהם. יהונתן ניסן משתף את המחקר בהמלצתו של פרופ’ שוורצברג.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן