בחולים לאחר אירוע מוחי ראשון משנית לתסחיף שמקורו אינו-ידוע (ESUS או Embolic Stroke of Undetermined Source), הטיפול ב-Rivaroxaban (קסרלטו) לא היה עדיף על אספירין במניעת אירוע מוחי חוזר, אך לווה בעליה משמעותית בשיעור אירועי דמם, כך עולה מנתונים שהוצגו במהלך הכנס הרביעי מטעם ה-ESOC (European Stroke Organization Conference) ופורסמו בו-זמנית בכתב העת New England Journal of Medicine.

במסגרת המחקר חולקו באקראי 3,609 חולים עם אירוע מוחי קריפטוגני לטיפול ב-Rivaroxaban במינון 15 מ”ג ביום ו-3,604 חולים חולקו לטיפול באספירין במינון יומי של 100 מ”ג. כל המשתתפים היו בגילאי 50 ומעלה ולאחר אירוע מוחי לאחרונה, שמקורו היה מתסחיף שמקורו אינו-ידוע. המשתתפים גויסו מ-459 אתרים ב-31 מדינות בין 2014-2017.

תוצא היעילות העיקרי היה הישנות ראשונה של אירוע מוחי איסכמי או המורגי או תסחיף סיסטמי ותוצא הבטיחות העיקרי היה שיעור אירועי דמם מג’ורי.

החוקרים מדווחים כי הישנות אירוע מוחי או תסחיף סיסטמי תועדו ב-172 חולים שטופלו ב-Rivaroxaban (שיעור שנתי של 5.1%), בהשוואה ל-160 חולים שטופלו באספירין (שיעור שנתי של 4.8%), עם יחס סיכון של 1.07 (רווח בר-סמך 95% של 0.87-1.33).

הישנות אירוע מוחי איסכמי תועדה ב-158 חולים בקבוצת הטיפול ב-Rivaroxaban (שיעור שנתי של 4.7%) וב-156 מטופלים באספירין (שיעור שנתי של 4.7%).

שיעור אירועי דמם מג’ורי היה גבוה יותר משמעותית בקבוצת הטיפול ב-Rivaroxaban, בהשוואה לטיפול באספירין (1.8% לעומת 0.7%, יחס סיכון של 2.72, p<0.001).

אירועי דמם מסכן-חיים או פטאלי, דימום תוך-גולגולתי תסמיני ודימום לא-מג’ורי בעל משמעות קלינית היו גם כן נפוצים יותר בחולים בקבוצת הטיפול ב-Rivaroxaban.

מניתוח הנתונים בחולים מתחת לגיל 60 עלה כי גם באוכלוסיה זו לא הייתה עדיפות לטיפול ב-Rivaroxaban ולמעשה, זוהתה מגמה הנוטה לטובת הטיפול באספירין.

N Engl J Med. Published online May 16, 2018

לידיעה במדסקייפ