במאמר שפורסם במהלך חודש יוני בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מוטאציות גנטיות בתאי דם היקפי עשויות לתרום למחלת לב כלילית וטרשת עורקים, בעיקר במבוגרים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי CHIP (Clonal Hematopoiesis of Indeterminate Potential), המוגדרים בנוכחות שבט תאי דם סומאטיים בנבדקים ללא הפרעות המטולוגיות אחרות, הם שינויים נפוצים באנשים מבוגרים ומלווים בסיכון מוגבר לממאירות המטולוגית. בעבר הם מצאו עדויות מוקדמות לקשר בין CHIP ובין מחלות טרשתיות של הלב וכלי הדם, אך טיב הקשר אינו ברור.
החוקרים התבססו על ריצוף של כל האקסום לזיהוי נוכחות CHIP בתאי דם היקפי ובחנו את הקשר בין שינויים אלו ובין מחלת לב כלילית באמצעות מדגמים מארבעה מחקרי מקרה-ביקורת, שיחדיו כללו 4,726 משתתפים עם מחלת לב כלילית ו-3,529 ביקורות. להערכת סיבתיות, החוקרים התמקדו בתפקוד Tet2, הגן המוטנטי השני בשכיחותו שנקשר עם המטופויאזיס שבטי, בתאים המטופויאטים בעכברים מועדים לטרשת עורקים.
מהנתונים משני מדגמים פרוספקטיביים עלה כי בנשאי CHIP תועד סיכון גבוה פי 1.9 למחלת לב כלילית, בהשוואה לאלו שלא נשאו את המוטאציות הגנטיות. בשני מדגמים רטרוספקטיביים להערכת הופעה מוקדמת של אוטם לבבי, במשתתפים עם CHIP תועד סיכון גבוה פי ארבע לאוטם לבבי, בהשוואה לאלו שלא נשאו את השינויים הגנטיים. מוטאציות ב-DNMT3A, TET2, ASXL1 ו-JAK2 נקשרו כל אחת בנפרד עם מחלת לב כלילית. בנשאי CHIP עם מוטאציות אלו תועד סיכון מוגבר להסתיידות עורקים כליליים, סמן להיקף טרשת עורקים כליליים.
בעכברים מועדים להיפרכולסטרולמיה בהם הושתל מח עצם מעכברים לאחר הסרה הומוזיגוטית או הטרוזיגוטית של Tet2, תועדו יותר נגעים טרשתיים בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים, בהשוואה לעכברים לאחר השתלת מח עצם מביקורות. בדיקות מקרופאגים מעכברים לאחר הסרת Tet2 העידו על ביטוי מוגבר של מספר כימוקינים וציטוקינים שתרמו לטרשת עורקים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על קשר בין נוכחות CHIP בתאי דם היקפי ובין עליה של כמעט כפליים בסיכון למחלת לב כלילית בבני אדם ובהאצת טרשת עורקים בעכברים.
N Engl J Med. Published June 21, 2017
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!