ממחקר שפורסם בכתב העת Circulation עלה כי בחולים שקיבלו טיפול נוגד-טסיות כפול במשך 12 חודשים, ללא סיבוכים, הוספת טיפול נוגד-טסיות כפול במשך 24 חודשים, בהשוואה לטיפול באספירין בלבד, לא הפחיתה את הסיכון להישנות הסיכון (יחס היכון 07%).
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הסיכון והתועלת של טיפול נוגד-טסיות ארוך-טווח עדיין אינם ברורים.
במחקר הפרוספקטיבי, רב-מרכזי, אקראי נכללו 24 מרכזים קליניים בקוריאה. מדגם המחקר כלל 5,045 חולים שעברו השתלת תומכן מצופה-תרופה ולא פיתחו סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים ודימומים מג’וריים במשך לפחות 12 חודשים לאחר הכנסת תומכן המשתתפים גויסו בין יולי 2007 ועד יולי 2011.
החולים חולקו באקראי לטיפול באספירין בלבד (2,514 חולים) או קלופידוגרל עם אספירין (2,531 חולים). תוצא הסיום העיקרי כלל שילוב של תמותה עקב גורמים לבביים, אוטם לבבי, או אירועים מוחיים 24 חודשים לאחר ההקצאה האקראית. לאחר 24 חודשים, תוצא הסיום העיקרי תועד ב-57 חולים שטופלו באספירין בלבד (2.4%) ו-61 מהחולים שקיבלו טיפול נוגד-טסיות כפול (2.6%, יחס סיכון של 0.94, P=0.75).
החוקרים לא זיהו הבדלים בין שתי הקבוצות במונחים של הסיכון הפרטני לתמותה מכל-סיבה, אוטם לבבי, תרומבוזיס של התומכן, או אירוע מוחי. דימומים מג’וריים תועדו ב-24 חולים (1.1%) ו-34 חולים (1.4%) שטופלו באספירין בלבד או בטיפול נוגד-טסיות כפול, בהתאמה (יחס סיכון של 071, p=0.20).
החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים לאחר השתלת תומכן, שנטלו טיפול נוגד-טסיות כפול למשך 12 חודשים, הארכת משך הטיפול ב-24 חודשים נוספים לא הפחיתה את הסיכון לתמותה עקב מחלות לב, אוטם לבבי, או אירועים מוחיים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!