תסמונת תעלה קרפאלית נפוצה כפליים בחולים לפני אבחנה של דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) בהשוואה לאלו ללא דלקת מפרקים שגרונית, רמז לכך שתסמונת תעלה קרפאלית הינה סמן מוקדם אפשרי של הסיכון לדלקת מפרקים שגרונית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Arthritis Care & Research.

החוקרים השלימו מחקר מבוסס-אוכלוסייה שהתבסס על פרויקט Rochester Epidemiology Project, הכולל מידע רפואי מקיף ממחוז אולמסטד, מינסוטה. מדגם המחקר כלל 1,335 חולים עם דלקת מפרקים שגרונית שענו על קריטריוני ה-American College of Rheumatology בין 1980 עד 2019.

חולים עם דלקת מפרקים שגרונית הותאמו ביחס 1:1 עם 1,331 ביקורות.

החוקרים זיהו מקרים של תסמונת תעלה קרפאלית על-בסיס לפחות שני קודי אבחנה במרווח של לפחות 30 ימים.

מהנתונים עולה כי 13% מהחולים שפיתחו דלקת מפרקים שגרונית אובחנו עם תסמונת תעלה קרפאלית לפני או בעת הופעת דלקת מפרקים שגרונית, בהשוואה ל-6% מאלו ללא דלקת מפרקים שגרונית (יחס סיכויים של 2.23, רווח בר-סמך 95% של 1.69-2.94).

בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית, מרבית אבחנות תסמונת תעלה קרפאלית תועדו לפחות שנתיים לפני הופעת דלקת מפרקים שגרונית.

בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית תועד גם סיכון מוגבר לתסמונת תעלה קרפאלית לאחר הופעת דלקת מפרקים שגרונית (יחס סיכון של 1.78, רווח בר-סמך 95% של 1.38-2.30).

השמנת-יתר (יחס סיכון של 1.42, רווח בר-סמך 95% של 1.02-1.99) והעדר עדות לנוגדנים כנגד CCP (יחס סיכון של 1.79, רווח בר-סמך 95% של 1.07-2.99) לוו בסיכון מוגבר לתסמונת תעלה קרפאלית בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי על רופאים להיות מודעים לסיכון להתפתחות דלקת מפרקים שגרונית בחולים עם אבחנה של תסמונת תעלה קרפאלית. הם ממליצים לשקול הפניה לריאומטולוג, בפרט במקרים עיקשים או חמורים של תסמונת תעלה קרפאלית, בפרט בהעדר גורמי סיכון מסורתיים וללא תלות בנוכחות או העדר נוגדנים עצמיים.

Arthritis Care & Research, May 5, 2025

לידיעה במדסקייפ