במהלך מעקב בן שנה אחת אחר נתונים ממרפאת חוץ בנורבגיה, מצאו חוקרים כי נקע של שורש כף היד התברר כאבחנה שגויה ב-80% מהחולים עם צילומי רנטגן שליליים. בעקבות זאת, החוקרים קוראים להגדרה מעודכנת של נקע של שורש כף היד, כך  לפי מאמר חדש שפורסם במהדורת אוקטובר של כתב העת Injury. החוקרים מוסיפים כי יש להיעזר בבדיקות הדמיה בתהודה מגנטית לקביעת אבחנה מדויקת של פציעות של שורש כף היד.

מדגם המחקר כלל 155 חולים שפנו למרפאה עם חבלה חדה בשורש כף היד, שדרשה צילום רנטגן, בתקופה שבין 5 בנובמבר, 2009, ועד 4 בנובמבר, 2010. בכל 155 החולים צילומי הרנטגן היו תקינים. בהמשך בוצעו בדיקות הדמיה בתהודה מגנטית בתוך חציון של יממה אחת.

גילאי החולים נעו בין 18-49 שנים; 85 היו גברים ו-70 היו נשים. שורש כף היד הימני היה מעורב בפציעה ב-85 חולים ושורש כף היד השמאלי היה מעורב ב-70 חולים. נפילה הייתה הגורם הנפוץ ביותר לפציעה של שורש כף היד, ושוב, כל צילומי הרנטגן היו תקינים. בדרך כלל, פציעות אלו מאובחנות כנקע של שורש כף היד.

מבין 155 בדיקות ההדמיה בתהודה מגנטית, 125 (4/5) הדגימו ממצאים פתולוגיים למרות צילומי רנטגן שליליים. לפי International Wrist Investigator Workshop, נקע מוגדר כחבלה או קרע חלקי של רצועה. 30 בדיקות הדמיה בתהודה מגנטית היו תקינות.

החוקרים מצאו כי 44 חולים (28%) סבלו מ-54 שברים ו-33 חולים (22%) סבלו מ-56 שפשופים. פציעות אחרות כללו פגיעה ברצועות (15 חולים), קרע חלקי של הגיד (13 חולים), חבלות לשרירים (8 חולים) וסינוביטיס (69 מקרים). החוקרים מצאו כי רק 13% מהחולים סבלו מקרע של הרצועה, או נקע של שורש כף היד כמוגדר כיום.

כתוצאה מכך, הבירור הקליני והרדיולוגי לא אבחן נכונה את הפתולוגיה במלואה בנקעים של שורש כף היד. לחילופין, האבחנה וההגדרה של נקע בשורש כף היד אינן מלאות ואינן מדויקות לפי ההגדרה הנוכחית ויש לעדכן אותן.

החוקרים מוסיפים כי בדומה לאחרים, הם מצאו כי בדיקות הדמיה בתהודה מגנטית מהוות כלי אבחנתי טוב לזיהוי פציעות הקשורות בנקע של שורש כף היד. בדיקות MRI מתאימות מאפשרות לזהות פציעות המערבות רקמה רכה, רצועות ועצמות.

החוקרים מסכמים וכותבים כי על-בסיס המחקר הנוכחי, הם ממליצים על בדיקת MRI מוקדמת להערכת נקעים של שורש כף היד עם הפרעה תפקודית או כאב שאינם מתייצבים בתוך שבועיים.

Injury. 2012;43:1732-1742

לידיעה במדסקייפ