במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולות עדויות התומכות בבטיחות ויעילות טיפול ארוך-טווח בהורמון גדילה בילדים.
מאגר KIGS הינו מאגר נתוני עולם-אמיתי שכלל ילדים שטופלו בהורמון גדילה רקומביננטי. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את היעילות והבטיחות של הורמון גדילה רקומביננטי בילדים עם הפרעות גדילה. בטיחות הטיפול נבחנה בכלל החולים והיעילות נבחנה באלו שקיבלו טיפול למשך לפחות שנה אחת. עוד הושלם ניתוח נתונים שהתמקד בחולים שקיבלו טיפול במשך חמש שנים ומעלה והגיעו לגובה כמעט-סופי.
התוצאים העיקריים כללו אירועים חריגים, אירועים חריגים חמורים וגדילה לגובה.
מדגם המחקר כלל 83,803 משתתפים (58% בנים) אשר טופלו בשל חסר הורמון גדילה אידיופטי (46.9%), חסר הורמון גדילה אורגני (10%), ילד שנולד קטן לגיל ההיריון (9.5%), תסמונת טרנר (9.2%), קומה נמוכה אידיופטית (8.2%) וסיבות אחרות (16.2%).
חציון משך הטיפול בהורמון גדילה רקומביננטי עמד על 2.7 שנים ומשך המעקב אחר הילדים עמד על 3.1 שנים. אירועים חריגים חמורים תועדו ב-3.7% מהחולים ושיעורי התמותה עמדו על 0.4%. האירועים החריגים החמורים הנפוצים ביותר כללו הישנות קרניופרנגיומה (151 חולים), גידולים (99 חולים) ומחלות ממאירות (91 חולים); כמו גם סקוליוזיס (91 חולים).
חציון ההבדל בסטיית תקן של הגובה במהלך השנה הראשונה בילדים לפני גיל ההתבגרות עמד על 0.66 (חולים עם חסר אידיופטי של הורמון גדילה), 0.55 (קומה נמוכה אידיופטית), 0.58 (תסמונת טרנר), 0.71 (ילד שנולד קטן לגיל ההיריון).
חציון השיפור בסטיית תקן של גובה כמעט-סופי עמד על 1.79 בבנים עם חסר הורמון גדילה אידיופטי, 1.37 באלו עם קומה נמוכה אידיופטית, 1.34 באלו שנולדו קטנים לגיל ההיריון. בבנות חציון השיפור בסטיית התקן של גובה כמעט סופי עמד על 2.07, 1.62, 1.07 ו-1.57, בהתאמה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים בבטיחות טיפול בהורמון גדילה בילדים ומעידים כי הטיפול משפר את הגדילה לגובה בטווח הקצר ואת הגובה הסופי במצבים של חסר הורמון גדילה וגם במקרים בהם אין עדות לחסר הורמון גדילה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!