במאמר שפורסם בכתב העת Annals of Internal Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול במעכבי SGLT-2 במבוגרים עם סוכרת מסוג 2 ואבחנה של גאוט עשוי להפחית את הסיכון להתלקחויות גאוט, בהשוואה לטיפול במעכבי DPP-4.
החוקרים השלימו מחקר תצפיתי שכלל מידע אודות כל אוכלוסיית קולומביה הבריטית בקנדה, עם נתונים אודות 15,067 מבוגרים עם אבחנה של סוכרת מסוג 2 וגאוט בין השנים 2014-2020. מדגם המחקר כלל 8,318 חולים שהחלו טיפול במעכבי SGLT-2 ו-6,749 חולים שהחלו טיפול במעכב DPP-4 במהלך תקופת המחקר.
לאחר השלמת התאמה בין הקבוצות, החוקרים זיהו 4,075 זוגות תואמים, כאשר אחד מהם קיבל טיפול במעכב SGLT-2 והשני החל טיפול במעכב DPP-4.
התוצא העיקרי היה מספר התלקחויות גאוט במהלך המעקב אשר דרשו ביקור בחדר מיון, אשפוז בבית חולים, או ביקור אמבולטורי בשל התלקחות גאוט בשילוב עם טיפול הולם לאורך מעקב ממוצע של 1.6 שנים. תוצאי סיום משניים כללו את היארעות אוטם לבבי ואירוע מוחי.
החוקרים מדווחים כי בקרב מטופלים במעכבי SGLT-2 תועדו 52.4 התלקחויות גאוט ל-1,000 שנות-מטופל ובקרב מטופלים במעכבי DPP-4 תועדו 79.7 התלקחויות גאוט ל-1,000 שנות-מטופל, עם ירידה מובהקת סטטיסטית בסיכון להתלקחות גאוט עם טיפול במעכבי SGLT-2 (יחס שיעורים מתוקן של 0.66).
התחלת טיפול במעכבי SGLT-2 לוותה בירידה מובהקת סטטיסטית גם בשיעור התלקחויות שלא דרשו פניה לחדר מיון או אשפוז, בהשוואה להתחלת טיפול במעכבי DPP-4 (יחס שיעורים מתוקן של 0.52).
הירידה בשיעור ההתלקחויות על-רקע טיפול במעכבי SGLT-2 הייתה עקבית ללא תלות בגיל, מין, טיפול במשתנים, טיפול קודם בתרופות להורדת חומצה אורית או חומרת גאוט בתחילת המחקר.
מהנתונים עולה עוד כי התחלת טיפול במעכבי SGLT-2 לוותה בירידה של 31% בסיכון לאוטם לבבי, בהשוואה להתחלת טיפול במעכבי DPP-4, אך היארעות אירוע מוחי לא הייתה שונה בין שתי הקבוצות.
ממצאי המחקר מעידים כי טיפול במעכבי SGLT-2 עשויים להפחית במקביל את הסיכון להישנות התלקחויות גאוט ואת הסיבוכים הכליליים בחולים עם גאוט וסוכרת מסוג 2, עדות לתועלת הייחודית של תרופות ממשפחה זו כתוספת לטיפולים הזמינים כיום להפחתת רמות חומצה אורית בדם.
Ann Intern Med, July 24, 2023
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!