שילוב השמנה עם נטייה גנטית מעלה את הסיכון להופעת גאוט בנשים (Annals of the Rheumatic Diseases)

במאמר שפורסם בכתב העת Annals of the Rheumatic Diseases מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי לשילוב השמנת יתר ונטייה גנטית השפעה סינרגיסטית על הסיכון להתפתחות גאוט, בפרט בנשים.

מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר המשולב של שמנה ונטייה גנטית עם הסיכון להתפתחות גאוט בנשים ולהשוות את הסיכון אל מול זה המתואר בגברים. עוד ביקשו החוקרים לקבוע את החלק בסיכון לגאוט המיוחס למדד מסת גוף ולסיכון הגנטי, ביחד ולחוד.

החוקרים השלימו מחקר פרוספקטיבי להערכת האינטראקציה בין מדד מסת גוף ונטייה גנטית ב-18,244 נשים ממחקר Nurses’ Health Study והשוו את התוצאות אל מול 10,888 גברים ממחקר Health Professionals Follow-Up study. מדד סיכון גנטי להיפראוריצמיה התבסס על 114 וריאנטים גנטיים נפוצים הקשורים עם רמות חומצה אורית בדם.

מניתוח סטטיסטי עלה כי הסיכון היחסי לגאוט בנשים עמד על 1.49 (רווח בר-סמך 95% של 1.42-1.56) לכל עליה של 5 ק”ג/מ2 במדד מסת הגוף ועל 1.43 (רווח בר-סמך 95% של 1.35-1.52) לכל עליית סטיית תקן במדד הסיכון הגנטי.

באשר לקשר המשולב של מדד מסת גוף עם מדד סיכון גנטי, הסיכון היחסי עמד על 2.18 (רווח בר-סמך 95% של 2.03-2.36), יותר מסכום שני הגורמים בלבד, עדות לאינטראקציה משמעותית בין שני גורמי הסיכון (p<0.001).

מניתוח הנתונים עלה כי התרומה היחסית של משלב השמנה וסיכון גנטי להתפתחות גאוט עמדה על 42% להשמנה, 37% לנטייה גנטית ו-22% לאינטראקציה בין שני הגורמים. האינטראקציה האדטיבית בקרב גברים הייתה קטנה יותר, אך עדין מובהקת סטטיסטית (p = 0.002) והשיעור המיוחס להשפעה המשולבת עמד על 14%.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בעוד שהן השמנה והן נטייה גנטית קשורים בקשר מובהק סטטיסטית עם סיכון מוגבר לגאוט, העליה בסיכון בנוכחות שני גורמי סיכון אלו גדולה יותר מהסיכום שלהם, בפרט בקרב נשים.

Annals of the Rheumatic Diseases Published Online First: 02 December 2021

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטיזם הוא בעיקר גנטי

אוטיזם הוא בעיקר גנטי

ד"ר ליאת אדרי
ד"ר ליאת אדרי
אין תגובות|19/10/2026

האגודה הלאומית לאוטיזם בבריטניה פרסמה לפני ראש השנה עמדה ברורה: אוטיזם הוא מצב נוירו־התפתחותי בעל בסיס גנטי משמעותי

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן