פרט למקרים מוקדמים או קלים ביותר, בחולים עם גאוט מומלץ לטפל בתרופות להפחתת רמות חומצה אורית ליעד של מתחת ל-6 מ”ג/ד”ל, כך עולה מהנחיות חדשות מטעם ה-American College of Rheumatology, אעפ”י שגישת טיפול ליעד לא אושרה במחקר אקראי ומבוקר. ההנחיות החדשות צפויות להיות מוכנות באופן סופי ולהתפרסם בשנה הבאה.
בהנחיות החדשות קובעים המומחים כי יש להתחיל בטיפול להפחתת רמות חומצה אורית בדם בכל החולים עם עדות לטופי, נזק הדמייתי משנית לגאוט, או בנוכחות לפחות שתי התלקחויות גאוט בשנה. מנגד, אין מקום לטיפול בחולים בהם הממצא החריג היחיד הינו רמות חומצה אורית גבוהות בדם.
ההנחיות כוללות המלצה מותנית לטיפול להפחתת רמות חומצה אורית בחולים עם למעלה מהתלקחות אחת במהלך החיים, אך פחות משתי התלקחויות בשנה.
אחד השינויים החשובים מהנחיות קודמות נוגע להפחתת הדגש על אורחות החיים בחולי גאוט. עדיין ייתכן כי יש מקום להציע הפחתת משקל והפחתת צריכת אלכוהול, פורינים וסירופ תירס עתיר פרוקטוז, מהעדויות עולה כי גאוט נובע בעיקר מגורמים לא-הפיכים, דוגמת גנטיקה.
דגשים נוספים בהנחיות העדכניות כוללים את ההמלצה על Allopurinol כטיפול קו-ראשון היחיד המומלץ להפחתת רמות חומצה אורית בדם, ללא תלות בתפקוד כלייתי; שקילת Febuxostat כבחירה אפשרית לטיפול קו-שני, גם בחולים עם מחלות לב וכלי דם; שמירת Pegloticase לחולים בהם לא מצליחים להשיג את רמות היעד של חומצה אורית בדם עם טיפולים אחרים; התחלת טיפול תרופתי להפחתת רמות חומצה אורית במינון נמוך ולהעלות את המינון. בנוסף, Colchicine, NSAID, או גלוקוקורטיקואידים מהווים טיפול קו-ראשון הולם במקרים של התלקחות גאוט.
מתוך הכנס השנתי מטעם ה-ACR
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!