מנתונים שפורסמו במהלך חודש ספטמבר בכתב העת Annals of Internal Medicine עולה כי טיפול ב- Canakinumab (אילאריס) מפחית משמעותית את הסיכון להתקפי גאוט כאשר ניתן אחת לרבעון, אך לא הביא לשינוי רמות חומצה אורית בדם. עם זאת, החוקרים מציינים כי עלות הטיפול הגבוהה עשויה להוות מכשול למתן טיפול זה.

החוקרים השלימו ניתוח משני של נתוני מחקר Canakinumab Antiinflammatory Thrombosis Outcome Study, מחקר אקראי-מבוקר שמצא כי עיכוב IL-1β הפחית אירועים קרדיווסקולאריים ותמותה עקב סרטן ריאות.

מדגם המחקר כלל 19,059 משתתפים לאחר אוטם לבבי קודם ורמות hsCRP (High-Sensitivity C-Reactive Protein) של לפחות 19.1 ננומול/ליטר. המשתתפים חולקו באקראי לטיפול ב- Canakinumab (50 מ”ג, 150 מ”ג, או 300 מ”ג), לעומת פלסבו, אשר ניתנו בזריקה תת-עורית כל שלושה חודשים.

החוקרים בחנו את שיעור התקפי גאוט בין חולים עם ריכוזי חומצה אורית שונים בתחילת הדרך (עד 404.5 מיקרומול/ליטר, 404.6-535.3 מיקרומול/ליטר, ו-535.4 מיקרומול/ליטר ומעלה) בין קבוצות ההתערבות השונות.

חציון ריכוז חומצה אורית בתחילת הדרך עמד על 362.9 מיקרומול/ליטר וחציון משך המעקב עמד על 3.7 שנים. בקרב משתתפים בקבוצת הפלסבו, שיעורי היארעות התקפי גאוט לכל 100 שנות-אדם עמדו על 0.28 עם ריכוז חומצה אורית של עד 404.5 מיקרומול/ליטר, 1.36 באלו עם ריכוז חומצה אורית של 404.6-535.3 מיקרומול/ליטר ועל 5.94 באלו עם ריכוז חומצה אורית של 535.4 מיקרומול/ליטר ומעלה.

החוקרים כותבים כי הטיפול ב- Canakinumabלא השפיע על רמות חומצה אורית בדם לאורך הזמן, אך הפחית משמעותית את שיעור התקלחויות גאוט, ללא תלות בריכוז חומצה אורית בתחילת הדרך עם יחסי סיכון של 0.40 בנוכחות ריכוז חומצה אורית של עד 404.5 מיקרומול/ליטר, 0.48 בנוכחות רמות בטווח 404.6-535.3 מיקרומול/ליטר ו-0.45 באלו עם ריכוז חומצה אורית של 535.4 מיקרומול/ליטר ומעלה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מתן Canakinumab כל רבעון לווה בסיכון מופחת משמעותית להתקפי גאוט, ללא שינוי ברמות חומצה אורית בדם. נתונים אלו עשויים לסייע בפיתוח תכשירים חדשים לגאוט, המכוונים למסלולי IL-1β של מערכת החיסון הטבעית.

Ann Intern Med. Published online September 17, 2018

לידיעה במדסקייפ