במאמר חדש שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים כי כמות הטסטוסטרון הנדרשת לשמירה על מסת הגוף השמן והרזה, כוח השרירים והתפקוד המיני משתנה בין גברים. חסר אנדרוגנים מוביל לירידה במסת הגוף הרזה, גודל השרירים והכוח, כאשר חסר אסטרוגן אחראי בעיקרו לעליה בשומן הגוף; שני אלו תורמים לירידה בתפקוד המיני.
לדברי החוקרים, הגישה הנוכחית לאבחנה של חסר טסטוסטרון אינה לוקחת בחשבון את ההשלכות הפיזיולוגיות של רמות שונות של ההורמון, או אם חסר של טסטוסטרון ו/או אסטרדיול, אחראי לביטויים קליניים.
החוקרים אספו נתונים אודות 198 גברים בריאים, בגילאי 20-50 שנים, שטופלו ב-Goserelin Acetate (לדיכוי טסטוסטרון ואסטרדיול), שחולקו באקראי לקבוצת פלסבו או קבוצת התערבות שכללה טיפול בטסטוסטרון במינון של 1.25, 2.5, 5 או 10 גרם ביום, למשך 16 שבועות. 202 גברים בריאים נוספים טופלו ב-Goserelin Acetate, ג’ל פלסבו או ג’ל טסטוסטרון, ו-Anastrozole (לדיכוי המרת טסטוסטרון לאסטרדיול). השינוי באחוז השומן בגוף ובמסת הגוף הרזה הוגדרו כתוצאים העיקריים. כמו כן, החוקרים בחנו את שטח השומן התת-עורי והתוך-בטני, כוח ושטח שריר הירך ותפקוד מיני.
מהתוצאות עולה כי חלה עליה באחוז השומן בגוף בקבוצות הפלסבו או קבוצות המטופלים בג’ל טסטוסטרון במינון 1.25 או 2.5 גרם, ללא Anastrozole (רמת טסטוסטרון ממוצעת של 44.13 ננוגרם לד”ל, 191 ננוגרם לד”ל ו-337 ננוגרם לד”ל, בהתאמה). שטח שריר הירך ומסת הגוף הרזה ירדו בגברים שטופלו בפלסבו ובאלו שטופלו בטסטוסטרון במינון 1.25 גרם ליום, ללא Anastrozole. הכוח ברגליים ירד רק בקבוצת הפלסבו. באופן כללי, התשוקה המינית ירדה עם הירידה במינון טסטוסטרון.
החוקרים כותבים כי ממצאי המחקר תומכים בשינויים בגישה וטיפול בגברים עם היפוגונאדיזם.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!