מחקר RHO הוא מחקר שלב 2, רב מרכזי, אקראי, כפול סמיות ומבוקר פלצבו, שנועד לבדוק הוכחת היתכנות לטיפול באפגרטיגימוד בחולי מחלת שיוגרן עם פעילות מערכתית בינונית עד קשה. אפגרטיגימוד הוא מקטע מהונדס של נוגדן IgG1 הנקשר לקולטן FcRn וחוסם את מחזור המחזור של נוגדני IgG. בעקבות זאת רמות IgG, לרבות נוגדנים עצמיים אפשריים, יורדות בלי לפגוע ישירות בייצור הנוגדנים.

מחלת שיוגרן היא מחלה אוטואימונית כרונית המאופיינת בחדירת לימפוציטים לבלוטות הרוק והדמעות, ביובש בפה ובעיניים ובמגוון ביטויים מערכתיים. כיום אין טיפול מערכתי מאושר המשנה את מהלך המחלה, והטיפול מתמקד בעיקר בהקלה סימפטומטית או בתרופות מחוץ להתוויה, בהתאם לאיבר המעורב ולמידת החומרה הקלינית.

שלושים וארבעה משתתפים הוקצו ביחס שניים לאחד לקבלת אפגרטיגימוד בעירוי במינון 10 מ״ג לק״ג או פלצבו, פעם בשבוע במשך 24 שבועות. שלושים ואחד נכללו בניתוח היעילות. מדד התוצאה העיקרי היה תגובה בשלושה לפחות מתוך חמישה רכיבי CRESS: פעילות מחלה מערכתית, תסמינים המדווחים בידי המטופל, תפקוד בלוטות הדמעות, תפקוד בלוטות הרוק ומדדים סרולוגיים. מאחר שמדובר במחקר קטן לבחינת היתכנות, לא בוצעה בדיקת השערה סטטיסטית פורמלית.

בשבוע 24 נצפתה תגובת CRESS בקרב 45.5% מהמטופלים שקיבלו אפגרטיגימוד, לעומת 11.1% בקבוצת הפלצבו. יתרון מספרי נראה בארבעה מחמשת רכיבי המדד. גם במדד cSTAR נצפתה תגובה בשיעור גבוה יותר, 54.5% לעומת 33.3%. רמות IgG ירדו במהירות בכ־60% בממוצע, והממצאים תמכו בהשערה שלנוגדנים עצמיים יש תפקיד מרכזי בפתופיזיולוגיה של המחלה. עם זאת, השיפור במדדים האובייקטיביים של תפקוד הבלוטות לא לווה בהבדל ברור בתסמינים המדווחים, וייתכן שנדרש טיפול ממושך יותר עד להקלה ביובש ובעייפות.

תופעות לוואי הופיעו בשכיחות גבוהה יותר בקבוצת התרופה, אך כולן היו בדרגה קלה או בינונית. לא דווחו תופעות בדרגה שלוש ומעלה, והטיפול נחשב נסבל. מגבלות המחקר כוללות מדגם קטן מאוד, חוסר איזון אפשרי בין הקבוצות ושיעור נשירה מוקדם בקבוצת הפלצבו. לכן אין לראות בתוצאות הוכחה סופית ליעילות. החוקרים מסכמים שהממצאים מספקים הוכחת היתכנות המצדיקה מחקר שלב 3, המתבצע בגרסה תת עורית של התרופה.

למאמר

Peene I, Verstappen GM, Arends S, et al. Efgartigimod in Sjögren’s disease: a phase 2, randomised, placebo-controlled, parallel-group, double-blinded, proof-of-concept study (RHO). Ann Rheum Dis. 2026;85:1341-1350. doi:10.1016/j.ard.2026.03.019