רקע
הטיפול המשולב של קלופידוגרל ואספירין מוכר כמפחית סיכון לשבץ חוזר. ידוע כי שונות גנטית ב־CYP2C19 משפיעה על יעילות קלופידוגרל, במיוחד אצל נשאי אללים של אובדן תפקוד.
מטרת המחקר
להעריך האם ההשפעה המגינה של טיפול משולב (קלופידוגרל + אספירין) בהתחלה בין 24 ל־72 שעות יחסית תלויה בגנוטיפ CYP2C19.
שיטות
- ניתוח מתוכנן מניסוי INSPIRES שנערך בסין
- שעות מתחילת תסמינים נכללו חולים עם שבץ איסכמי קל או TIA שהחלו טיפול בין 24 ל־72 שעות מהתסמינים
- בוצע גנוטיפינג לאללים *2, *3 (אובדן תפקוד) ו־*17 (רווח תפקוד)
- נבדקו אירועי שבץ חוזר תוך 90 יום ודימומים בינוניים־חמורים
תוצאות
- כ־58% מהמטופלים היו נשאי אללים של אובדן תפקוד
- בקרב חולים שאינם נשאים, טיפול משולב הפחית באופן מובהק את הסיכון לשבץ חוזר תוך 90 יום לעומת אספירין בלבד
- בקרב נשאים, לא נמצא יתרון מובהק לטיפול המשולב
- שיעורי הדימום הבינוני־חמור לא הושפעו מהגנוטיפ – הסיכון לדימום היה דומה בין נשאים ללא־נשאים
מסקנות
- התחלת טיפול משולב בקלופידוגרל + אספירין בין 24 ל־72 שעות לאחר שבץ קל או TIA יעילה בעיקר אצל חולים שאינם נשאי אללים של אובדן תפקוד ב־CYP2C19
- אצל נשאי אללים אלה, לא נמצא יתרון מובהק לטיפול המשולב
- הסיכון לדימום אינו תלוי בגנוטיפ
- בחירת טיפול אופטימלי לאחר שבץ קל או TIA עשויה לדרוש התאמה אישית לפי גנוטיפ CYP2C19
ד”ר דוד אוריון, מצנתר מוח, נוירולוג, מנהל מחלקת שבץ ומחלות נוירווסקולריות, המרכז הרפואי שיבא, תל־השומר
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!