שיער גוף לא רצוי הינו בעיה אסתטית שכיחה בשני המינים. ברוב המקרים של שיעור יתר, אין רקע רפואי פתולוגי, אך התופעה עלולה לפגוע באיכות החיים ולגרום למצוקה רגשית ואף דיכאון. שיטות זמניות וזולות להסרת שיער כוללות גילוח, שעווה, אפילציה וחומרים כימיים, בעוד שטיפולי לייזר ו־IPL הם פתרון יעיל יותר לטווח הארוך, אך יקר יחסית.

מאמר שפורסם ב־Journal of Cosmetic Dermatology השנה, בחן עמדות ותפיסות לגבי הסרת שיער בלייזר בקרב מטופלי מרפאת עור. מדובר באחת הפרוצדורות האסתטיות הנפוצות ביותר, אך למרות יעילותה ובטיחותה, עדיין קיימים חששות ומיתוסים שעלולים למנוע מאנשים לפנות לטיפול.

בסקר החתך השתתפו 1002 מטופלים, כשני שליש מהם נשים. מתוך סך המטופלים, כשליש עברו בעבר טיפולי לייזר להסרת שיער, ומרביתם היו נשים צעירות (92.8%)  בעלות השכלה גבוהה והכנסה טובה, מה שמעיד על קשר בין מצב סוציו־אקונומי לבין בחירה בטיפול. האזורים השכיחים ביותר לטיפול היו בתי השחי, האזור הגניטלי והרגליים. תופעות הלוואי שתוארו היו לרוב קלות וחולפות, ובראשן אדמומיות זמנית.

לצד הנתונים החיוביים על שביעות רצון ועל בטיחות, נמצא כי חלק ניכר מהמטופלים מחזיקים בתפיסות מוטעות משמעותיות. כרבע מהנשאלים סברו שטיפול בלייזר עלול לגרום לסרטן שד או לסרטן בלוטות לימפה, וכמעט חמישית חשבו שהטיפול פולט קרינה. מיתוסים אלה, לצד רמות חרדה לא מבוטלות, עלולים להרתיע מטופלים גם כאשר אין לכך בסיס מדעי.

בנוסף, מן הסקר עלה כי ישנו קשר בין רמת ידע ואוריינות בריאותית לבין נכונות לעבור טיפול. משתתפים בעלי ידע בריאותי רחב יותר ואוריינות מספקת נטו להחזיק בעמדה חיובית יותר כלפי הטיפול ולדווח על פחות חששות.

המסקנה המרכזית היא שהסרת שיער בלייזר היא כלי יעיל ובטוח לשיפור איכות החיים, אך הדרך להגברת השימוש בו כרוכה בהגברת המודעות, בתיקון תפיסות שגויות ובהנגשת מידע אמין לציבור. הומלץ לצוות הרפואי המטפל להקדיש תשומת לב להסברה, להפחית חרדה ולספק למטופלים מענה ברור לחששותיהם, וזאת כדי למנוע את ההשפעות הפסיכו־חברתיות של שיער עודף.

למאמר

ד”ר נורה גורכד שפסו, מומחית במיילדות, בגינקולוגיה ובאולטרסאונד, התמחות על בפריון ובהפריה חוץ גופית, רופאת אסתטיקה אינטימית תפקודית