מטה-אנליזה שכללה למעלה מ-140,000 חולים מצאה כי בגברים ונשים שיעורי הישרדות דומים במהלך העשור הראשון לאחר ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים, כאשר מהנתונים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Cardiology עולה כי לאחר עשור, בנשים שיעורי הישרדות מעט טובים יותר מגברים, אך בשני המינים שיעורי תמותה גבוהים יותר לעומת האוכלוסייה הכללית.
החוקרים בחנו את שיעורי התמותה מכל-סיבה בחולים לאחר ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים וחולים שלא עברו את ההתערבות הניתוחית משלושה מאגרים: MEDLINE, ScienceDirect ו-Cochrane Library.
הסקירה כללה 142,615 חולים משמונה מחקרים להערכת שיעורי התמותה מכל-סיבה לאחר חמש שנים ומעלה. החוקרים השלימו ניתוח קפלן-מאייר לחישוב תמותה מכל-סיבה וניתוחים נוספים להשוואת הבדלים בין הקבוצות.
לאורך תקופה של 19 שנים, בגברים ונשים שעברו ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים תועד סיכון גבוה יותר לתמותה מכל-סיבה, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, כאשר בגברים נרשמה עליה של 14% בסיכון (יחס סיכון של 1.14, רווח בר-סמך 95% של 1.05-1.23) ובנשים נרשמה עליה של 21% בסיכון לתמותה (יחס סיכון של 1.21, רווח בר-סמך 95% של 1.01-1.47).
ניתוח הנתונים לא הדגים הבדלים משמעותיים בתוחלת החיים בהשוואה לאוכלוסייה הכללית בעשר השנים הראשונות לאחר ההתערבות הניתוחית.
השוואות ישירות בין גברים ונשים הדגימו הישרדות מעט טובה יותר בנשים לעומת גברים לאחר עשר השנים הראשונות מהניתוח (יחס סיכון בגברים של 1.04, רווח בר-סמך 95% של 1.01-1.08, p=0.02).
החוקרים מסכמים וכותבים כי בשנים הראשונות לאחר ניתוח מעקפים, כאשר השתלים מתפקדים היטב, נראה כי ההתערבות הניתוחית מלווה בתוצאות דומות בגברים ובנשים. עם זאת, בטווח הארוך מאוד, עם ירידה אפשרית בתפקוד המעקפים, היתרון ההישרדותי בנשים הופך בולט יותר. לאחר מנופאוזה ישנם הבדלים בשכיחות של מגוון גורמי סיכון בין גברים ונשים, העשויים להשפיע על תפקוד השתל ולהשפיע על התוצאות ארוכות הטווח.
Am J Cardiol, June 11, 2025
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!