השמנה אבהית מלווה בסיכון מוגבר להפרעה בפרופיל הקרדיו-מטבולי – כולל מדד מסת גוף גבוה, לחץ דם גבוה ותנגודת גבוהה לאינסולין – בצאצאים שהובאו לעולם לאחר טיפולי פוריות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהפרעות מטבוליות תועדו בעבר בצאצאים לאחר טיפולי פוריות, אין נתונים להערכת ההשפעה של השמנה אבהית. כעת הם בחנו את הנתונים אודות 2,047 ילדים בגילאי 4-10 שנים (49.39% בנים) שהובאו לעולם לאחר טיפולי פוריות בין אפריל 2007 ועד ספטמבר 2014. בין יוני 2014 ועד אוקטובר 2019 תועדו 2,890 ביקורי מעקב.

מדד מסת הגוף של האב שימשה לסווג את הצאצאים לתתי-קבוצות לפי השמנה אבהית (506 משתתפים, מדד מסת גוף של 28 ק”ג/מ² ומעלה), עודף-משקל אבהי (1,056 משתתפים, מדד מסת גוף של 24-27.9 ק”ג/מ²), או תת-משקל (56 משתתפים, פחות מ-18.5 ק”ג/מ²). קבוצת הייחוס כללה צאצאים לאב עם מדד מסת גוף תקין (1,272 משתתפים, מדד מסת גוף בטווח 18.5-23.9 ק”ג/מ²). הילדים סווגו עוד לקבוצות עם צריכת אנרגיה גבוהה או נמוכה על-בסיס יומני מזון של הילדים.

החוקרים בחנו את ממוצע סטיות התקן ספציפי לגיל ומין של מדד מסת הגוף, לחץ דם, תנגודת לאינסולין ופרופיל שומנים, להשוואת הפרופיל הקרדיו-מטבולי בין קבוצות אלו.

מהנתונים עולה קשר בין מדד מסת גוף אבהי ובין המדדים הקרדיו-מטבוליים של הצאצאים (p<0.01), דוגמת מדד מסת גוף, יחס היקף מותניים לגובה, לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי, אינסולין בצום ותנגודת לאינסולין. עליה של יחידה אחת במדד מסת הגוף האבהי לוותה בעליה של 0.16 יחידת במדדי מסת גוף של הצאצא.

מניתוח סטטיסטי עלה כי מדד מסת הגוף של הצאצא עשויה לעמוד בבסיס 57.48-94.75% מהקשר בין מדד מסת גוף אבהי ובין תוצאים קרדיו-מטבוליים – כולל ממוצע סטיות התקן של לחץ דם סיסטולי, אינסולין ותנגודת לאינסולין – בצאצאים.

ממוצע סטיות התקן של מדד מסת הגוף ויחס היקף מותניים לגובה היו גבוהים יותר בצאצאים לאבות עם השמנת-יתר, בהשוואה לאלו שנולדו לאבות עם משקל תקין, ללא תלות בהיקף הצריכה האנרגטית של הצאצאים (p<0.004).

החוקרים מסכמים וכותבים כי הפחתת צריכה אנרגטית וניטור מדד מסת הגוף מהווים התערבויות אפשריות להפחתת הסיכון הקרדיו-מטבולי בצאצאים לאבות עם השמנת-יתר.

J Clin Endocrinol Metab, Feb 20, 2024

לידיעה במדסקייפ